Vir Das: Fool Volume

1 00:00:02,000 --> 00:00:04,000 ... 25 fps [HD] ... 2 00:00:06,000 --> 00:00:08,600 ‫- טלפון -‬ 3 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 .. 4 00:00:14,560 --> 00:00:17,400 ‫- לונדון -‬ 5 00:00:18,920 --> 00:00:21,160 ‫- כנסיית האיחוד -‬ 6 00:00:24,520 --> 00:00:26,760 ‫היי, לונדון. מה קורה? שלום.‬ 7 00:00:26,840 --> 00:00:28,600 ‫בואו נתחיל. כולם לקום.‬ 8 00:00:31,120 --> 00:00:33,280 ‫באמת עשיתם את זה.‬ ‫שבו, לעזאזל. אני סתם…‬ 9 00:00:39,520 --> 00:00:41,760 ‫תמיד רציתי לעשות את זה.‬ 10 00:00:43,840 --> 00:00:45,120 ‫אלוהים ישמור!‬ 11 00:00:47,920 --> 00:00:49,240 ‫הוא לא כאן.‬ 12 00:00:50,680 --> 00:00:51,840 ‫הוא שלח אותי.‬ 13 00:00:53,680 --> 00:00:55,320 ‫מה קורה, מומבאי? שלום.‬ 14 00:00:55,400 --> 00:00:57,920 ‫- אצטדיון אן-אס-סי-איי -‬ 15 00:00:58,000 --> 00:01:01,640 ‫יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.‬ ‫אילו מהן תרצו לשמוע קודם?‬ 16 00:01:01,720 --> 00:01:02,720 ‫את החדשות הרעות.‬ 17 00:01:02,800 --> 00:01:04,400 ‫התשובה הכי הודית בעולם.‬ 18 00:01:06,360 --> 00:01:08,720 ‫כי בהודו, חדשות רעות של מישהו אחד…‬ 19 00:01:13,400 --> 00:01:15,000 ‫החדשות הרעות הן ש…‬ 20 00:01:15,680 --> 00:01:17,240 ‫אני ממש שמח.‬ 21 00:01:18,080 --> 00:01:18,920 ‫כן.‬ 22 00:01:19,000 --> 00:01:20,040 ‫אבל החדשות הטובות הן‬ 23 00:01:20,120 --> 00:01:22,520 ‫שאני אדבר על זה‬ ‫בתקווה שזה פשוט יעבור לי.‬ 24 00:01:23,360 --> 00:01:24,840 ‫כי כשאנחנו מדברים על האושר שלנו,‬ 25 00:01:24,920 --> 00:01:27,280 ‫אנחנו ההודים מפרים את הכלל שלימדו אותנו‬ 26 00:01:27,360 --> 00:01:28,600 ‫מאז הראג' הבריטי.‬ 27 00:01:28,680 --> 00:01:30,400 ‫אושר הוא שקט.‬ 28 00:01:31,000 --> 00:01:33,160 ‫נכון? זו הסיבה שאם תשאל כל הודי,‬ 29 00:01:33,240 --> 00:01:34,680 ‫"אתה מאושר?" הוא יגיב…‬ 30 00:01:37,720 --> 00:01:39,960 ‫אל תתבלבלו, זה לא אישור,‬ 31 00:01:40,040 --> 00:01:42,040 ‫זו לא הכחשה, זה בלבול מכוון.‬ 32 00:01:43,520 --> 00:01:45,600 ‫זה לא אנחנו שאומרים, "אני לא יודע",‬ 33 00:01:45,680 --> 00:01:48,640 ‫אלא, "אני לא רוצה שתדע,‬ ‫אני רק רוצה שאלוהים ידע".‬ 34 00:01:50,600 --> 00:01:52,800 ‫כי חייבים להיות‬ ‫כנים עם אלוהים, נכון, חבר'ה?‬ 35 00:01:52,880 --> 00:01:54,400 ‫אלוהים מדבר איתנו, כן?‬ 36 00:01:54,480 --> 00:01:57,640 ‫אלוהים אומר דברים כמו,‬ ‫"אני אוהב אותך. תהיה חזק. תצביע לי".‬ 37 00:02:02,840 --> 00:02:05,520 ‫מה קורה, ניו יורק? הכול בסדר?‬ ‫-כן!‬ 38 00:02:05,600 --> 00:02:08,360 ‫טוב, אני אספר לכם סיפור. טוב, סיפור רקע.‬ 39 00:02:08,440 --> 00:02:10,560 ‫צילמתי את הספיישל החדש שלי לנטפליקס.‬ 40 00:02:10,640 --> 00:02:13,960 ‫הוא משלב קטעים מהמופעים בלונדון ובמומבאי.‬ 41 00:02:14,040 --> 00:02:18,480 ‫וזה מופע שכתבתי בדממה…‬ ‫יותר נכון, שכתבתי מחדש.‬ 42 00:02:19,200 --> 00:02:20,840 ‫והדממה היא באשמתי, דרך אגב…‬ 43 00:02:20,920 --> 00:02:24,080 ‫כי… אני לא יודע. הכול הלך טוב.‬ 44 00:02:24,720 --> 00:02:25,920 ‫אז…‬ 45 00:02:26,440 --> 00:02:28,400 ‫אני חושב שנהייתי קצת שחצן.‬ 46 00:02:29,200 --> 00:02:31,320 ‫ואני חושב שהיקום יכול לחוש ביהירות.‬ 47 00:02:31,880 --> 00:02:33,880 ‫הייתי בחדר בבית מלון בלונדון.‬ 48 00:02:36,440 --> 00:02:39,000 ‫שישה שבועות לפני כן, הייתי אמור להקליט‬ 49 00:02:39,080 --> 00:02:41,520 ‫את הספיישל החדש לנטפליקס בכנסייה בלונדון,‬ 50 00:02:41,600 --> 00:02:44,240 ‫ובאצטדיון במומבאי. משהו ביקום החליט…‬ 51 00:02:46,880 --> 00:02:48,600 ‫והתעוררתי בלי קול.‬ 52 00:02:51,320 --> 00:02:54,040 ‫נותרו שישה שבועות‬ ‫למופע הכי גדול בקריירה שלי.‬ 53 00:02:54,640 --> 00:02:56,920 ‫הקול שלי לא היה צרוד, הוא נעלם לגמרי.‬ 54 00:02:57,000 --> 00:02:58,080 ‫שבור. דומם.‬ 55 00:02:58,160 --> 00:03:00,360 ‫זה כאילו התחלפה הממשלה בגוף שלי.‬ 56 00:03:02,080 --> 00:03:05,120 ‫והמשפחה שלי אמרה,‬ ‫"שיתפת יותר מדי חדשות טובות.‬ 57 00:03:07,080 --> 00:03:09,200 ‫"הפעלת את עין הרע."‬ 58 00:03:09,280 --> 00:03:12,200 ‫אני אסביר לכם, אמריקאים.‬ ‫עין הרע היא אנשים שמאחלים לך רע.‬ 59 00:03:12,280 --> 00:03:15,960 ‫בסדר? הם לא עושים לך רע.‬ ‫הם פשוט מאחלים שיהיה לך רע.‬ 60 00:03:17,720 --> 00:03:19,640 ‫הם שילבו רשע עם האצלת סמכויות.‬ 61 00:03:21,000 --> 00:03:22,760 ‫הם מאחלים, כן?‬ ‫הם רק ינשפו על ריס,‬ 62 00:03:22,840 --> 00:03:24,840 ‫ויחשבו, "אמן שיהיו לו בעיות זקפה".‬ 63 00:03:26,400 --> 00:03:29,520 ‫ואני לא מתכוון ללעוג.‬ ‫אני בטוח שזה די קשה. אבל…‬ 64 00:03:32,160 --> 00:03:33,720 ‫אבל עין הרע היא כוח רב עוצמה.‬ 65 00:03:33,800 --> 00:03:36,160 ‫נכון? ובהודו, אנחנו קוראים לעין הרע…‬ 66 00:03:36,240 --> 00:03:37,280 ‫נאזאר!‬ 67 00:03:37,960 --> 00:03:39,440 ‫משפחה! בדיוק. נכון!‬ 68 00:03:45,960 --> 00:03:48,520 ‫אם כבר מדברים על משפחה,‬ ‫איזה כיף לחזור הביתה.‬ 69 00:03:48,600 --> 00:03:51,120 ‫מה קורה, מומבאי? מה קורה, לונדון?‬ ‫מה קורה, ניו יורק?‬ 70 00:03:51,200 --> 00:03:52,560 ‫טוב לראות אתכם.‬ 71 00:03:55,800 --> 00:03:58,640 ‫הנה אתם! כן!‬ 72 00:04:02,600 --> 00:04:06,440 ‫- ויר דאס: קומדיה של טעויות -‬ 73 00:04:06,520 --> 00:04:09,440 ‫ברגע שאתה משתף בבשורות טובות,‬ ‫העין הרע מופעלת.‬ 74 00:04:09,520 --> 00:04:11,480 ‫תראו, אשתף אתכם בבשורה טובה. מוכנים?‬ 75 00:04:12,000 --> 00:04:16,000 ‫אז זכיתי בפרס אמי קטן. אוקיי, ו…‬ 76 00:04:16,720 --> 00:04:20,080 ‫תודה! תודה על התמיכה בי ובמה שאני עושה.‬ 77 00:04:20,160 --> 00:04:22,640 ‫כן, ולמשפחה שלי, תודה גם לכם.‬ 78 00:04:22,720 --> 00:04:26,040 ‫האמן שאתם צופים בו עכשיו‬ ‫זכה לשבחי מבקרים, חבר'ה.‬ 79 00:04:26,720 --> 00:04:29,760 ‫רק שהשבחים מגיעים מאנשים לבנים,‬ ‫אז לאף אחד לא אכפת.‬ 80 00:04:30,640 --> 00:04:32,840 ‫הכרה לבנה היא קריפטונייט חום.‬ 81 00:04:34,240 --> 00:04:36,520 ‫כולם חושבים, "הוא בגד במולדתו".‬ 82 00:04:36,600 --> 00:04:38,600 ‫ובטח אתם חושבים, "קריפטונייט הוא ירוק".‬ 83 00:04:38,680 --> 00:04:39,920 ‫לא, זה כסף לבן,‬ 84 00:04:40,000 --> 00:04:42,040 ‫שהוא מגנט חום, ולכן אתם גרים כאן בלונדון,‬ 85 00:04:42,120 --> 00:04:43,760 ‫ואתם אלו שבגדו במולדתם.‬ 86 00:04:45,600 --> 00:04:46,680 ‫עין הרע!‬ 87 00:04:47,640 --> 00:04:50,280 ‫לא, אני מבין. הרבה אנשים‬ ‫היו מבולבלים כשזכיתי בפרס‬ 88 00:04:50,360 --> 00:04:52,800 ‫כי אני קומיקאי הודי שמופיע באנגלית.‬ 89 00:04:53,320 --> 00:04:56,400 ‫ויש לנו סלידה‬ ‫פוסט-קולוניאלית מהשפה האנגלית.‬ 90 00:04:56,480 --> 00:04:58,800 ‫מבחינתנו אנגלית שווה לפריווילגיה, נכון?‬ 91 00:04:58,880 --> 00:05:00,480 ‫כן.‬ ‫-שלא בצדק, דרך אגב.‬ 92 00:05:00,560 --> 00:05:03,440 ‫בהרבה מדינות בעולם‬ ‫שבהן דוברים אנגלית מצוינת,‬ 93 00:05:03,520 --> 00:05:04,720 ‫יש אנשים עניים מאוד.‬ 94 00:05:04,800 --> 00:05:06,520 ‫לצורך הדוגמה, אנגליה.‬ 95 00:05:10,360 --> 00:05:13,680 ‫אם האנגלית שלך טובה,‬ ‫הם יגידו, "קשה להזדהות עם ויר דאס".‬ 96 00:05:13,760 --> 00:05:15,360 ‫כן, גם עם אופנהיימר.‬ 97 00:05:17,320 --> 00:05:19,640 ‫צפיתם בסרט הזה?‬ ‫למה להיות כאלה חסרי ביטחון?‬ 98 00:05:19,720 --> 00:05:21,960 ‫למה הכול צריך להיות בר הזדהות כל הזמן?‬ 99 00:05:22,480 --> 00:05:23,480 ‫"צפית באופנהיימר?"‬ 100 00:05:23,560 --> 00:05:25,880 ‫"אני פשוט לא מזדהה עם הפחד‬ ‫להיות מושמד מפצצת אטום."‬ 101 00:05:27,520 --> 00:05:29,240 ‫אבל תנו לפוטין חמש שנים.‬ 102 00:05:30,960 --> 00:05:32,320 ‫אבל בהודו, יש ספקטרום.‬ 103 00:05:32,400 --> 00:05:34,720 ‫אם האנגלית שלך גרועה מאוד,‬ ‫אנחנו נשפוט אותך.‬ 104 00:05:35,400 --> 00:05:38,760 ‫אבל אם האנגלית שלך טובה מאוד…‬ ‫אנחנו נשפוט אותך, נכון?‬ 105 00:05:38,840 --> 00:05:41,880 ‫זה ספקטרום אפו-ויווק רמאסוואמי.‬ 106 00:05:44,520 --> 00:05:47,680 ‫וזה… ספקטרום מוגלי-רישי סונאק…‬ 107 00:05:49,680 --> 00:05:52,520 ‫הספקטרום הזה של קנגנה-ת'ארור, נכון? כולם…‬ 108 00:05:56,360 --> 00:05:58,000 ‫בלילה שזכיתי בפרס האמי שלי,‬ 109 00:05:58,080 --> 00:06:00,720 ‫שני מבקרים הודים,‬ ‫מבקרים מוכרים עלו לשידור בטלוויזיה.‬ 110 00:06:00,800 --> 00:06:02,840 ‫ואחת מהם אמרה,‬ ‫"אני לא אוהבת את ויר דאס".‬ 111 00:06:03,360 --> 00:06:05,920 ‫היא שאלה, "למה?"‬ ‫היא אמרה, "האנגלית שלו טובה מדי".‬ 112 00:06:06,440 --> 00:06:09,640 ‫אתה לא יכול לכעוס על אנשים‬ ‫רק בגלל הגייה נכונה.‬ 113 00:06:10,760 --> 00:06:13,800 ‫סליחה, מומבאי, הגייה נכונה פירושה שאתה…‬ 114 00:06:16,600 --> 00:06:18,080 ‫אנחנו לא הכי טובים, נכון?‬ 115 00:06:18,640 --> 00:06:20,200 ‫עם הבחורה הראשונה ששכבתי במומבאי,‬ 116 00:06:20,280 --> 00:06:23,200 ‫בכל פעם שנפגשנו היא אמרה,‬ ‫"היי, תקשיב, בוא נשכב בלי גברים".‬ 117 00:06:24,600 --> 00:06:26,600 ‫"היי, תקשיב. בוא נשכב בלי גברים!"‬ 118 00:06:28,040 --> 00:06:31,720 ‫ואז היינו עושים סקס בהסכמה‬ ‫בזמן שאנחנו מעליבים שתי שפות.‬ 119 00:06:33,240 --> 00:06:34,360 ‫שופטים אותך.‬ 120 00:06:34,440 --> 00:06:37,800 ‫אני זוכר פעם אחת שאחד‬ ‫מהקומיקאים ההודים המובילים ניגש אליי‬ 121 00:06:37,880 --> 00:06:39,760 ‫והוא אמר, "ויר, אתה גלובלי מדי.‬ 122 00:06:39,840 --> 00:06:43,080 ‫"סטנד-אפ הודי הוא לא עולמי.‬ ‫אתה נשמע פריווילגי.‬ 123 00:06:43,160 --> 00:06:45,120 ‫"אתה צריך להישמע בר הזדהות, כמונו."‬ 124 00:06:45,640 --> 00:06:47,480 ‫ואז הוא עזב ברכב ריינג' רובר.‬ 125 00:06:49,800 --> 00:06:52,200 ‫ואז אתה מבין‬ ‫שהאנשים הכי פריווילגיים בעולם,‬ 126 00:06:52,280 --> 00:06:54,160 ‫לא מדברים אנגלית ולא צריכים אנגלית.‬ 127 00:06:54,240 --> 00:06:55,160 ‫תחשבו על זה.‬ 128 00:06:55,240 --> 00:06:58,440 ‫ג'ק מא מדבר מנדרינית.‬ ‫מוקש אמבאני מדבר גוג'ראטית.‬ 129 00:06:58,520 --> 00:07:01,600 ‫אילון מאסק מדבר אקס.‬ ‫אין להם שום צורך באנגלית…‬ 130 00:07:02,960 --> 00:07:05,520 ‫ואז לקחו אותי לרופא מומחה‬ ‫למיתרי הקול הבכיר באנגליה.‬ 131 00:07:05,600 --> 00:07:09,440 ‫והוא הודיע לי שיש לי‬ ‫ציסטות קוליות גדולות על שני מיתרי הקול.‬ 132 00:07:10,760 --> 00:07:14,200 ‫הוא אמר, "מר דאס, ייתכן שייקחו‬ ‫שבעה חודשים עד שתוכל לדבר שוב כמו שצריך.‬ 133 00:07:14,280 --> 00:07:15,960 ‫"אבל תראה את ג'וקוביץ'.‬ 134 00:07:16,480 --> 00:07:18,200 ‫"נפצע, העריכו שיושבת לחצי שנה,‬ 135 00:07:18,280 --> 00:07:21,200 ‫"אך הוא עשה כל כך הרבה פיזיותרפיה,‬ ‫שהשתקם תוך חמישה שבועות.‬ 136 00:07:21,280 --> 00:07:23,560 ‫"עליך למצוא את הג'וקוביץ' שבתוכך."‬ 137 00:07:25,960 --> 00:07:27,760 ‫אתם יודעים כמה זה מתנשא להשוות‬ 138 00:07:27,840 --> 00:07:29,640 ‫קומיקאי לספורטאי מקצועי?‬ 139 00:07:30,360 --> 00:07:32,280 ‫זה שווה ערך לזה‬ ‫שהמטופל שלו ימות ואני אגיד,‬ 140 00:07:32,360 --> 00:07:34,280 ‫"אני יודע שזה עצוב, אבל תראה את ישו."‬ 141 00:07:36,840 --> 00:07:39,680 ‫נצלב, חשבו שיושבת לנצח,‬ ‫אך עשה כל כך הרבה פיזיותרפיה…‬ 142 00:07:42,000 --> 00:07:43,320 ‫שהשתקם תוך שלושה ימים!‬ 143 00:07:44,120 --> 00:07:46,120 ‫עליך למצוא את הישו שבתוכך.‬ 144 00:07:47,200 --> 00:07:51,240 ‫אתם יכולים לדמיין גבר שחום עור עם זקן‬ ‫אומר לאדם לבן למצוא את ישו?‬ 145 00:07:53,000 --> 00:07:54,800 ‫הבחור האחרון שעשה את זה היה ישו.‬ 146 00:07:58,840 --> 00:07:59,800 ‫אבל אני מתאמן.‬ 147 00:07:59,880 --> 00:08:03,120 ‫פיטרתי את המאמן האמריקאי שלי.‬ ‫יש לי מאמן הודי אמיתי, כן?‬ 148 00:08:03,200 --> 00:08:04,800 ‫מדבר הינדית, יש לו כרס.‬ 149 00:08:06,840 --> 00:08:09,880 ‫כי המערבי הזה כל הזמן‬ ‫דיבר בשפה פריווילגית כזאת.‬ 150 00:08:09,960 --> 00:08:12,000 ‫לא הבנתי. הוא אמר, "מר דאס,‬ 151 00:08:12,080 --> 00:08:13,880 ‫"אם אתה רוצה להיות ממש רזה,‬ 152 00:08:13,960 --> 00:08:16,080 ‫"צריך לאכול ולצום, לאכול ולצום.‬ 153 00:08:16,160 --> 00:08:17,840 ‫"אנחנו צריכים להפתיע את הגוף שלך."‬ 154 00:08:18,360 --> 00:08:20,360 ‫אמרתי לו, "אחי, אני גר במומבאי.‬ 155 00:08:21,080 --> 00:08:24,360 ‫"אם אני ארצה להפתיע את הגוף שלי,‬ ‫אני אחצה את הכביש."‬ 156 00:08:26,680 --> 00:08:29,640 ‫אני אהיה הרבה יותר רזה‬ ‫אחרי שרכב שטח ידרוס אותי.‬ 157 00:08:30,440 --> 00:08:31,720 ‫שטויות פריווילגיות. "מר דאס?‬ 158 00:08:31,800 --> 00:08:33,640 ‫אתה צורך נוגדי חמצון?"‬ 159 00:08:33,720 --> 00:08:36,040 ‫עניתי לו, "מדד איכות האוויר כרגע בשפל".‬ 160 00:08:36,760 --> 00:08:38,800 ‫לאיזה חמצן במומבאי אתה מתכוון?‬ 161 00:08:39,320 --> 00:08:42,440 ‫בשלב הזה, הגוף שלי‬ ‫ממיר פחמן חד-חמצני לפחמן דו-חמצני.‬ 162 00:08:42,520 --> 00:08:43,920 ‫אני נוגד חמצון.‬ 163 00:08:44,600 --> 00:08:47,760 ‫איבדנו חצי מהקהל, דרך אגב.‬ ‫חצי מהקהל נעלם.‬ 164 00:08:47,840 --> 00:08:50,320 ‫נכון? הם חושבים לעצמם,‬ ‫"למה הוא מלמד מדעים?‬ 165 00:08:51,200 --> 00:08:52,920 ‫"לא באנו הנה כדי ללמוד על חמצן."‬ 166 00:08:54,040 --> 00:08:56,400 ‫"פשוט תצחיק אותי, אחי. אל תגרום לי לחשוב."‬ 167 00:08:56,480 --> 00:08:57,680 ‫זה בול אתם.‬ 168 00:08:57,760 --> 00:09:00,120 ‫כותבים בתגובות, "פשוט תצחיק אותי, אחי.‬ 169 00:09:00,200 --> 00:09:01,400 ‫"אל תגרום לי לחשוב."‬ 170 00:09:01,480 --> 00:09:04,360 ‫תמצאו מישהו שידגדג אתכם,‬ ‫לא מפותחים שכמותכם! בסדר?‬ 171 00:09:11,080 --> 00:09:14,440 ‫שטויות פריווילגיות.‬ ‫"מר דאס, מה דעתך על פרוביוטיקה?"‬ 172 00:09:14,520 --> 00:09:15,960 ‫יודעים מה זה פרוביוטיקה?‬ 173 00:09:16,040 --> 00:09:18,000 ‫"מה דעתך על פרוביוטיקה?"‬ 174 00:09:18,080 --> 00:09:20,840 ‫עניתי לו, "אני מאמין‬ ‫בזכותה של אישה לבחור".‬ 175 00:09:22,600 --> 00:09:23,640 ‫אני פרוביוטי.‬ 176 00:09:24,840 --> 00:09:26,800 ‫והוא ענה לי "מר דאס, אתה טועה".‬ 177 00:09:26,880 --> 00:09:28,440 ‫השבתי, "לפחות לא אצטרך לחיות‬ 178 00:09:28,520 --> 00:09:29,720 ‫"עם הטעות הזו לשארית חיי."‬ 179 00:09:31,080 --> 00:09:35,840 ‫כשדיברתי עם המאמן הזה,‬ ‫היה ממש קשה לא להישמע כמוהו.‬ 180 00:09:37,160 --> 00:09:39,160 ‫אנחנו ההודים, יש לנו הרגל נוראי.‬ 181 00:09:40,800 --> 00:09:43,680 ‫כשאנחנו מדברים עם מישהו עם מבטא זר…‬ 182 00:09:44,200 --> 00:09:46,600 ‫כמו סוהרסן, אנחנו שואפים את המבטא שלהם.‬ 183 00:09:50,760 --> 00:09:52,920 ‫ומחזירים את המבטא חזרה אליהם.‬ 184 00:09:54,880 --> 00:09:57,720 ‫אם בחור צרפתי מתוק יתארח אצלנו לארוחת ערב‬ 185 00:09:57,800 --> 00:09:59,320 ‫והוא יגיד, "זה ממש טעים.‬ 186 00:09:59,400 --> 00:10:01,280 ‫"אפשר לקבל עוד עוף טיקה, בבקשה?"‬ 187 00:10:01,360 --> 00:10:03,240 ‫אנחנו ניכנס למטבח.‬ 188 00:10:04,400 --> 00:10:06,200 ‫נסתכל על האימא ההודית שלנו ונגיד,‬ 189 00:10:06,280 --> 00:10:08,520 ‫"היי, הוא רוצה עוד קצת עוף טיקה."‬ 190 00:10:11,280 --> 00:10:14,000 ‫אימא תצא, תסתכל על הבחור הצרפתי ותגיד,‬ 191 00:10:14,080 --> 00:10:16,480 ‫"בן, אתה רוצה עוד…"‬ 192 00:10:18,120 --> 00:10:20,320 ‫עכשיו הבחור הצרפתי מבועת, כן?‬ 193 00:10:21,000 --> 00:10:23,760 ‫הוא עונה חזרה, "דודה, אני רוצה עוד עוף…‬ 194 00:10:28,800 --> 00:10:32,120 ‫עכשיו אתם פשוט שלושה גזענים‬ ‫שיושבים סביב חתיכה קרה של עוף טיקה?‬ 195 00:10:32,640 --> 00:10:34,720 ‫כדי להיפטר מעין הרע, שישה מלומדים,‬ 196 00:10:34,800 --> 00:10:38,400 ‫שישה כמרים נשלחו לבית שלי‬ ‫והם עשו טקס פולחן של שמונה שעות‬ 197 00:10:38,480 --> 00:10:41,600 ‫שבו הם בנו לינגאם מחלב, גהי וקרח,‬ 198 00:10:41,680 --> 00:10:44,240 ‫שעמד בזכות עצמו בגובה כמעט שני מטרים.‬ 199 00:10:44,320 --> 00:10:46,160 ‫זה היה אחד הדברים היפים ביותר שראיתי.‬ 200 00:10:46,240 --> 00:10:49,680 ‫אמרתי להם, "תוכלו להשלים‬ ‫את הגשרים במומבאי, בבקשה?"‬ 201 00:10:52,640 --> 00:10:55,160 ‫המלומד אמר לי,‬ ‫"עכשיו עליך להתפלל כל לילה".‬ 202 00:10:55,240 --> 00:10:57,240 ‫לא יכולתי לדבר עם המלומד וחשבתי,‬ 203 00:10:57,320 --> 00:10:59,920 ‫"בעיקרון, בשביל זה שכרתי אותך."‬ 204 00:11:01,680 --> 00:11:03,360 ‫הוא אמר, "אנו לא מתפללים עבורך.‬ 205 00:11:03,440 --> 00:11:05,880 ‫"אנחנו רק מוודאים שתפילתך תישמע קודם."‬ 206 00:11:07,560 --> 00:11:10,560 ‫אז עניתי, "אז אתם כמו‬ ‫הבדיקה המזורזת בשדה התעופה…‬ 207 00:11:12,640 --> 00:11:13,560 ‫"רק של אלוהים?"‬ 208 00:11:14,160 --> 00:11:16,040 ‫הוא ענה, "כן, תחלוץ נעליים".‬ 209 00:11:18,240 --> 00:11:20,360 ‫העניין הוא שאני לא מתפלל כל כך הרבה.‬ 210 00:11:20,440 --> 00:11:23,880 ‫אני בדרך כלל פונה לאלוהים‬ ‫תוך כדי אורגזמות ודדליפט, מבינים?‬ 211 00:11:26,120 --> 00:11:29,160 ‫שתי חוויות שמבחינתי הן דומות מאוד, חבר'ה.‬ 212 00:11:30,120 --> 00:11:32,120 ‫אתם יודעים, הברכיים שלי מפסיקות לתפקד.‬ 213 00:11:33,400 --> 00:11:35,240 ‫בזמן שאני מביט במראה. זה מאוד…‬ 214 00:11:37,840 --> 00:11:39,040 ‫אבל כאילו…‬ 215 00:11:39,120 --> 00:11:40,960 ‫אני מדבר עם אלוהים. לפני כמה ימים,‬ 216 00:11:41,040 --> 00:11:43,040 ‫התפללתי כי איבדתי את הדרכון שלי.‬ 217 00:11:43,680 --> 00:11:46,480 ‫עכשיו בעיקרון, אפשר לקבל‬ ‫דרכון חדש תוך 24 שעות‬ 218 00:11:46,560 --> 00:11:48,400 ‫אם יש לך קשרים בממשלה.‬ 219 00:11:48,480 --> 00:11:52,200 ‫רק שאני זקוק לדרכון שלי‬ ‫בשביל לתקשר עם הממשלה.‬ 220 00:11:54,440 --> 00:11:57,160 ‫אז אם אאבד את הדרכון שלי,‬ ‫לא איבדתי את הדרכון שלי,‬ 221 00:11:57,240 --> 00:11:58,920 ‫אלא אלוהים לקח לי את הדרכון.‬ 222 00:11:59,760 --> 00:12:03,560 ‫ואני פשוט מוצא את הדת…‬ ‫כשאני נואש, אני צוחק. מבינים?‬ 223 00:12:03,640 --> 00:12:06,320 ‫אז אמרתי, "אלוהים, תקשיב, אני לא אוכל…‬ 224 00:12:06,400 --> 00:12:09,200 ‫"לספר בדיחות לעולם אם לא אזכה לראות אותו."‬ 225 00:12:09,280 --> 00:12:12,040 ‫ואז משום מקום, התיקייה שמולי נפתחה.‬ 226 00:12:12,120 --> 00:12:13,840 ‫שמעתי רעש שנשמע כמו…‬ 227 00:12:15,400 --> 00:12:18,160 ‫הדרכון שלי, אני נשבע באלוהים,‬ ‫היה במרחק מטר וחצי ממני‬ 228 00:12:18,240 --> 00:12:21,800 ‫בתוך התיקייה הזו, מוסתר מתחת‬ ‫לכמה דפים שבהם נכתבו כמה בדיחות.‬ 229 00:12:22,320 --> 00:12:26,200 ‫והייתי כל כך מאושר שבכיתי.‬ ‫דמעות שמחה על פיסת נייר.‬ 230 00:12:26,760 --> 00:12:29,280 ‫בפעם האחרונה שזה קרה לי‬ ‫זה היה על בדיקת היריון שלילית.‬ 231 00:12:30,720 --> 00:12:33,240 ‫הייתי זקוק לדרכון שלי כי טסתי לאוסטרליה.‬ 232 00:12:35,560 --> 00:12:38,040 ‫אני מצטער, יש אוסטרלים בקהל? תעשו קצת רעש.‬ 233 00:12:39,160 --> 00:12:40,680 ‫אני אוהב את המדינה שלכם.‬ 234 00:12:40,760 --> 00:12:43,640 ‫בשביל אנגליה, אתם בערך‬ ‫מה שבנגלדש עבור הודו.‬ 235 00:12:46,520 --> 00:12:47,480 ‫זה פוגענ…‬ 236 00:12:48,840 --> 00:12:51,520 ‫סליחה, אני מתנצל. אני מתנצל, אני מצטער.‬ 237 00:12:52,200 --> 00:12:53,880 ‫ניו זילנד היא כמו פקיסטן עבור הודו.‬ 238 00:13:00,960 --> 00:13:04,880 ‫זה מה שקרה. אני מציית לכללים‬ ‫כשאני בשדות תעופה בחו"ל.‬ 239 00:13:05,440 --> 00:13:08,760 ‫אני לא רוצה לעשות בושות‬ ‫להודו בחו"ל אלא אם זה באולם גדול.‬ 240 00:13:10,000 --> 00:13:12,160 ‫ואיזו אישה אוסטרלית זקנה…‬ 241 00:13:13,200 --> 00:13:14,480 ‫שלפה אותי מהתור.‬ 242 00:13:14,560 --> 00:13:16,440 ‫בין אנשים לבנים. היא אמרה, "אתה, אדוני.‬ 243 00:13:16,520 --> 00:13:18,040 ‫"עליך לשלוח את התיק לבטן המטוס."‬ 244 00:13:18,520 --> 00:13:22,840 ‫אמרתי, "גברתי, אני רק עם תיק אחד‬ ‫והוא שוקל פחות מתשעה ק"ג". היא אמרה, "לא!‬ 245 00:13:22,920 --> 00:13:24,400 ‫"עליך לשלוח את התיק לבטן המטוס."‬ 246 00:13:24,480 --> 00:13:26,160 ‫התעצבנתי. הייתם מתעצבנים, לא?‬ 247 00:13:26,240 --> 00:13:27,080 ‫כן!‬ 248 00:13:27,160 --> 00:13:29,680 ‫שאלתי, "את הולכת לבדוק‬ ‫גם מישהו מהאנשים הלבנים?"‬ 249 00:13:29,760 --> 00:13:31,200 ‫וכל הלבנים חשבו, "לעזאזל,‬ 250 00:13:31,280 --> 00:13:32,760 ‫"עכשיו היא תבדוק גם את הלבנים."‬ 251 00:13:34,160 --> 00:13:36,280 ‫היא פשוט הצביעה עליי.‬ ‫היא אמרה, "לא!‬ 252 00:13:36,360 --> 00:13:37,760 ‫"רק אותך."‬ 253 00:13:38,560 --> 00:13:41,000 ‫הייתי בעננים. אמרתי, "אני לא מאמין,‬ 254 00:13:41,080 --> 00:13:42,680 ‫"זאת גזענות מהדור הישן."‬ 255 00:13:44,920 --> 00:13:47,560 ‫זה כמו לראות את הזוהר הצפוני. אתה כזה…‬ 256 00:13:47,640 --> 00:13:51,120 ‫ראיתי את זה בספרים ובסרטים,‬ ‫אבל זה הרבה יותר מרשים במציאות.‬ 257 00:13:51,880 --> 00:13:54,680 ‫כבר לא רואים‬ ‫גזען מהדור הישן בסביבה המודרנית.‬ 258 00:13:54,760 --> 00:13:56,360 ‫זה דופק את הראש, נכון?‬ 259 00:13:56,440 --> 00:13:58,440 ‫זה כמו לראות נאצי שותה תה "בובה".‬ 260 00:14:00,960 --> 00:14:03,360 ‫אני מוכן לשלם הרבה כדי לראות משהו כזה.‬ 261 00:14:04,200 --> 00:14:05,760 ‫לבוש במדי אס אס, פשוט…‬ 262 00:14:06,760 --> 00:14:07,640 ‫היי…‬ 263 00:14:07,720 --> 00:14:09,160 ‫היי…‬ 264 00:14:09,760 --> 00:14:11,080 ‫הייל, היטלר.‬ 265 00:14:12,760 --> 00:14:14,040 ‫אני באמת חושב‬ 266 00:14:14,120 --> 00:14:16,720 ‫שגזענים הפכו להיות מיעוט נרדף.‬ 267 00:14:19,600 --> 00:14:23,000 ‫חשבתם על הקושי שכרוך‬ ‫בלהיות גזען, להזדהות בתור…‬ 268 00:14:23,080 --> 00:14:26,360 ‫אדם צר אופקים, אבל להיות‬ ‫לכוד בגוף של אדם אינטליגנטי?‬ 269 00:14:27,600 --> 00:14:30,880 ‫לגזענים אין במה משלהם, אבל הם‬ ‫מהווים 80 אחוז מהפודקאסטים האמריקאיים.‬ 270 00:14:30,960 --> 00:14:31,840 ‫לא ככה?‬ 271 00:14:32,680 --> 00:14:36,480 ‫כל הרעיונות הטובים שלהם נגנבו.‬ ‫ממש ניכוס תרבותי של גזענים.‬ 272 00:14:36,560 --> 00:14:39,320 ‫הגזענים המציאו את "מילת ה-כ'",‬ ‫וההיפ-הופ גנבו אותה.‬ 273 00:14:40,320 --> 00:14:43,320 ‫גזענים חשבו על הפרדת אנשים.‬ ‫פיקלבול גנב את הרעיון.‬ 274 00:14:44,800 --> 00:14:47,440 ‫גזענים המציאו את העבדות,‬ ‫אפל גנבו את הרעיון.‬ 275 00:14:49,800 --> 00:14:52,120 ‫כל הרעיונות הטובים נגנבו.‬ ‫איך נראים חיים של גזען?‬ 276 00:14:52,200 --> 00:14:55,240 ‫לאלץ בחור קטן עם חזות פקיסטנית כמוני‬ ‫לשלוח את המזוודה לבטן המטוס.‬ 277 00:14:55,320 --> 00:14:58,680 ‫ואז לחזור הביתה לסקס מיסיונרי שקט‬ ‫מתחת לתמונה של צ'רצ'יל.‬ 278 00:15:01,720 --> 00:15:02,640 ‫מה…?‬ 279 00:15:04,320 --> 00:15:06,840 ‫תמונה של וינסטון צ'רצ'יל,‬ ‫זה חייב להיות מיסיונרי.‬ 280 00:15:07,880 --> 00:15:10,240 ‫אי אפשר לעשות אנאלי מתחת לצ'רצ'יל.‬ 281 00:15:11,600 --> 00:15:13,040 ‫צ'רצ'יל אף פעם לא היה…‬ 282 00:15:14,600 --> 00:15:15,640 ‫אנליטי.‬ 283 00:15:18,120 --> 00:15:18,960 ‫אני…‬ 284 00:15:24,480 --> 00:15:26,120 ‫הלכתי במחלקה הראשונה.‬ 285 00:15:26,200 --> 00:15:28,400 ‫היא כל הזמן חייכה אליי עם מבט של ניצחון.‬ 286 00:15:28,480 --> 00:15:29,880 ‫זה שיגע אותי.‬ 287 00:15:29,960 --> 00:15:32,400 ‫בדרך כלל, הודים ישתקו ויכילו את זה, נכון?‬ 288 00:15:33,040 --> 00:15:36,360 ‫אמרתי, "גברתי, אני מקווה‬ ‫שהבת שלך תתחתן עם הודי".‬ 289 00:15:38,160 --> 00:15:40,400 ‫אני מקווה שהבת שלה‬ ‫תביא הביתה גבר הודי יפהפה.‬ 290 00:15:40,480 --> 00:15:42,160 ‫עם פנים כמו של דב פאטל…‬ 291 00:15:42,920 --> 00:15:44,680 ‫עם השפם של סדגורו…‬ 292 00:15:45,600 --> 00:15:46,680 ‫ועם הגוף שלי.‬ 293 00:15:47,880 --> 00:15:50,240 ‫ושהם יצטרכו לישון‬ ‫בחדר הסמוך ולהקשיב דרך הקיר‬ 294 00:15:50,320 --> 00:15:53,280 ‫לקולות סקס מוזרים‬ ‫בין הודי לאוסטרלית כל הלילה.‬ 295 00:15:53,360 --> 00:15:55,480 ‫"כן! כן!"‬ 296 00:15:58,360 --> 00:15:59,360 ‫ופשוט…‬ 297 00:16:02,880 --> 00:16:03,720 ‫ופשוט…‬ 298 00:16:06,800 --> 00:16:08,720 ‫כן, היא הייתה בת 65.‬ 299 00:16:08,800 --> 00:16:10,040 ‫מתבקש להפגין אמפתיה.‬ 300 00:16:10,120 --> 00:16:12,640 ‫זה אפשרי לאהוב גזען מבוגר, נכון?‬ 301 00:16:12,720 --> 00:16:15,120 ‫הודים, תיכנסו לקבוצת הוואטסאפ‬ ‫המשפחתית שלכם עכשיו.‬ 302 00:16:16,400 --> 00:16:20,720 ‫עובדה משעשעת, אם אתה לא מוצא‬ ‫גזען בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית,‬ 303 00:16:20,800 --> 00:16:22,080 ‫אתה הגזען.‬ 304 00:16:24,480 --> 00:16:25,520 ‫לא צריך להתבייש בזה.‬ 305 00:16:25,600 --> 00:16:28,520 ‫אחת מהדודות של אימא שלי…‬ ‫איסלאמופובית קיצונית.‬ 306 00:16:29,040 --> 00:16:29,880 ‫קיצונית.‬ 307 00:16:29,960 --> 00:16:32,280 ‫צרת אופקים בדרגת פלטינום‬ ‫של מועדון הנוסע המתמיד.‬ 308 00:16:34,600 --> 00:16:37,400 ‫בכל פעם שראתה אותי עושה סטנד-אפ,‬ ‫היא הייתה אומרת, "אללה!"‬ 309 00:16:38,240 --> 00:16:40,720 ‫שאלתי, "את לא שונאת מוסלמים?"‬ 310 00:16:41,240 --> 00:16:44,040 ‫היא ענתה, "כן, אבל כשאני מאוכזבת,‬ ‫אני פונה לאלוהים שלהם.‬ 311 00:16:47,040 --> 00:16:48,480 ‫"למה להטריד את שלנו?"‬ 312 00:16:49,000 --> 00:16:51,680 ‫ואז לקחו אותי לקלינאית התקשורת של אדל.‬ 313 00:16:51,760 --> 00:16:53,320 ‫- נותרו ארבעה וחצי שבועות -‬ 314 00:16:53,400 --> 00:16:56,560 ‫היא סבלה מאותה בעיה כמוני,‬ ‫ובאותה רמת כישרון כמוני. ו…‬ 315 00:16:58,720 --> 00:17:02,800 ‫זו גברת קטנה ויהודייה‬ ‫שגובה הרבה מאוד כסף והיא נתנה לי את זה.‬ 316 00:17:03,360 --> 00:17:04,280 ‫זה קאזו.‬ 317 00:17:04,960 --> 00:17:08,640 ‫היא אמרה, "כשתצליח לנגן‬ ‫'יום הולדת שמח' על הקאזו,‬ 318 00:17:08,720 --> 00:17:11,680 ‫"אתה תוכל לחזור להופיע שוב."‬ 319 00:17:11,760 --> 00:17:15,480 ‫עניתי, "כשתצליחי לעשות‬ ‫סמוך קום על שטיח מרשמלו,‬ 320 00:17:15,560 --> 00:17:17,640 ‫"תוכלי לעבור כריתת תוספתן."‬ 321 00:17:17,720 --> 00:17:19,120 ‫כי חשבתי שמשחקים משחק‬ 322 00:17:19,200 --> 00:17:21,720 ‫שבו אנחנו אומרים‬ ‫משפטים חסרי היגיון זה לזה.‬ 323 00:17:24,280 --> 00:17:26,280 ‫אי אפשר להפיק מזה צליל.‬ 324 00:17:27,320 --> 00:17:29,600 ‫כלום לא קורה.‬ ‫מי שמנגן צריך להפיק צליל בעצמו.‬ 325 00:17:29,680 --> 00:17:31,640 ‫כל יום, 20 פעמים ביום, הייתי ככה…‬ 326 00:17:35,440 --> 00:17:37,960 ‫יש לכם מושג כמה ברווזים הגיעו אליי הביתה?‬ 327 00:17:41,000 --> 00:17:42,120 ‫חיפשו אקשן.‬ 328 00:17:43,960 --> 00:17:44,840 ‫וקיבלו אותו.‬ 329 00:17:47,520 --> 00:17:49,520 ‫כי דיברנו באותה שפה.‬ 330 00:17:51,400 --> 00:17:52,680 ‫הגיע ברווז ואני כזה…‬ 331 00:17:54,000 --> 00:18:00,074 Watch Online Movies and Series for FREE www.osdb.link/lm 332 00:18:10,800 --> 00:18:13,440 ‫עכשיו קיבלתם תמורה לכסף שלכם.‬ ‫נכון? הופעה מוזיקלית.‬ 333 00:18:14,240 --> 00:18:17,800 ‫היא אמרה, "מר דאס,‬ ‫השתמשת בקול שלך לא נכון במשך 20 שנה".‬ 334 00:18:17,880 --> 00:18:20,200 ‫וחשבתי לעצמי,‬ ‫"כה שמאלני ואינטלקטואלי מצידך".‬ 335 00:18:21,320 --> 00:18:22,880 ‫זו הסיבה שאני אוהב את הדור הצעיר.‬ 336 00:18:22,960 --> 00:18:25,280 ‫בני 18 עד 25, תעשו קצת רעש.‬ 337 00:18:25,360 --> 00:18:28,720 ‫אני מחבב אתכם. כי אתם בוטים,‬ ‫אתם לא שותקים. אתם מתבטאים.‬ 338 00:18:28,800 --> 00:18:30,800 ‫אתם אמיצים. אתם מרשים לעצמכם להיחשף.‬ 339 00:18:30,880 --> 00:18:34,120 ‫ואז אנחנו מעבירים ביקורת,‬ ‫אתם נעלבים, ואנחנו צוחקים. זו המערכת.‬ 340 00:18:35,840 --> 00:18:37,840 ‫חבר'ה, זה נהדר. זה…‬ 341 00:18:38,960 --> 00:18:39,800 ‫לכן אנחנו…‬ 342 00:18:41,480 --> 00:18:43,880 ‫לכן נתנו לכם להאמין שיש לכם אמת משלכם.‬ 343 00:18:45,120 --> 00:18:46,720 ‫האמת שלכם היא תוכן הבידור שלנו.‬ 344 00:18:48,240 --> 00:18:51,760 ‫יש לי שני אחיינים שהם מהדור‬ ‫שאחרי דור ה-Z, איך קוראים להם?‬ 345 00:18:51,840 --> 00:18:53,200 ‫אלפא.‬ ‫-מטומטמים?‬ 346 00:18:53,280 --> 00:18:54,120 ‫אני…‬ 347 00:18:55,440 --> 00:18:58,040 ‫האחיינים שלי בני 14. לקחתי אותם למוזאון.‬ 348 00:18:58,720 --> 00:19:00,040 ‫האחיין שלי ממש התעצבן‬ 349 00:19:00,120 --> 00:19:03,800 ‫כי ראינו ציור אירופאי ענק‬ ‫שאי אפשר לצלם אותו אנכית עם הטלפון.‬ 350 00:19:06,120 --> 00:19:08,360 ‫וחשבתי, "דפוק, פשוט תסובב את הטלפון".‬ 351 00:19:08,880 --> 00:19:11,040 ‫והוא אמר לי, "ויר מאמא, אתה לא מבין.‬ 352 00:19:11,120 --> 00:19:13,760 ‫"העולם השתנה. החיים הם אנכיים."‬ 353 00:19:13,840 --> 00:19:16,200 ‫- מאמא: דוד מצד האם -‬ 354 00:19:16,560 --> 00:19:18,560 ‫אמרתי, "אני אערוך את הצוואה שלי עכשיו".‬ 355 00:19:20,040 --> 00:19:22,480 ‫אני לא אנשל אותך.‬ ‫אני אשאיר לך את כל מה שיש לי‬ 356 00:19:22,560 --> 00:19:24,120 ‫אם תשרוף את הגופה שלי אנכית.‬ 357 00:19:27,040 --> 00:19:30,240 ‫בעיניים פקוחות. אני רוצה להסתכל למטה‬ ‫על המשפחה בזמן שאני נשרף, בסדר?‬ 358 00:19:31,160 --> 00:19:33,920 ‫ואני רוצה די-ג'יי‬ ‫שמנגן מוזיקת טכנו מאחוריי.‬ 359 00:19:34,000 --> 00:19:36,680 ‫אני רוצה שזה יהיה‬ ‫שילוב של סאנברן עם סאטי, בסדר? ו…‬ 360 00:19:38,440 --> 00:19:40,680 ‫שילוב של אבל עם פסטיבל גלסטונברי, טוב?‬ 361 00:19:41,440 --> 00:19:43,440 ‫שילוב של שרפת גופה עם פסטיבל ברנינג מן.‬ 362 00:19:45,320 --> 00:19:46,280 ‫ואני רוצה…‬ 363 00:19:47,160 --> 00:19:50,240 ‫שיצלמו את הכול ויעלו את זה לאינסטגרם‬ 364 00:19:50,320 --> 00:19:52,680 ‫ויכתבו בתיאור, "ויר מאמא, לוהט".‬ 365 00:19:59,960 --> 00:20:02,880 ‫שזה כמעט הכיתוב המושלם לשרפת גופות, נכון?‬ 366 00:20:03,680 --> 00:20:07,200 ‫כל כך קל לתמרן אתכם‬ ‫כי כל מה שאתם צורכים זה הסחות דעת.‬ 367 00:20:07,280 --> 00:20:08,800 ‫כל מה שצריך זה קצב טוב.‬ 368 00:20:08,880 --> 00:20:11,560 ‫אפשר לעשות לדור Z‬ ‫מופע של שעה עם בדיחה אחת.‬ 369 00:20:11,640 --> 00:20:12,600 ‫פשוט ליצור קצב טוב.‬ 370 00:20:14,560 --> 00:20:17,240 ‫ויר מאמא, העולם השתנה. החיים הם אנכיים.‬ 371 00:20:17,760 --> 00:20:19,200 ‫"העולם השתנה‬ 372 00:20:19,280 --> 00:20:23,200 ‫"העולם השתנה, השתנה, השתנה, ויר מאמא‬ 373 00:20:23,280 --> 00:20:26,120 ‫"השתנה, השתנה, השתנה, ויר מאמא‬ 374 00:20:26,200 --> 00:20:31,400 ‫"החיים, החיים, החיים…‬ 375 00:20:31,480 --> 00:20:32,320 ‫"הם אנכיים‬ 376 00:20:34,360 --> 00:20:35,360 ‫"החיים הם אנכיים"‬ 377 00:20:43,280 --> 00:20:45,200 ‫תראו את הפרצופים המטומטמים שלכם עכשיו.‬ 378 00:20:46,080 --> 00:20:48,400 ‫כל המבוגרים חושבים לעצמם, "מה קורה כאן?‬ 379 00:20:49,360 --> 00:20:50,600 ‫"אני רוצה החזר."‬ 380 00:20:51,520 --> 00:20:53,240 ‫דור Z אומרים, "הוא שורף את הבמה".‬ 381 00:20:57,560 --> 00:21:00,600 ‫וזה הכיתוב המושלם לשרפת גופות.‬ 382 00:21:03,560 --> 00:21:06,600 ‫ארבעה שבועות לפני‬ ‫המופע באצטדיון, ניסיתי הומאופתיה.‬ 383 00:21:06,680 --> 00:21:09,400 ‫כל מי שלא יודע‬ ‫מה זה הומאופתיה, תעשו קצת רעש.‬ 384 00:21:10,040 --> 00:21:14,920 ‫כן, אני אסביר, אל תדאגו.‬ ‫אז, אדוני… הומאופת הוא גבר בתול ובודד,‬ 385 00:21:17,200 --> 00:21:19,520 ‫שיושב בחדר בגודל של מטר מרובע,‬ 386 00:21:20,120 --> 00:21:22,120 ‫מוקף באבקה לבנה. זה…‬ 387 00:21:23,320 --> 00:21:25,160 ‫זה כמו ארון במסיבה של דידי.‬ 388 00:21:27,080 --> 00:21:29,680 ‫והוא נתן לי אבקה לבנה לשים על הפנים שלי.‬ 389 00:21:29,760 --> 00:21:32,320 ‫שאלתי, "מה זה?"‬ ‫הוא אמר, "זה לא משנה".‬ 390 00:21:33,400 --> 00:21:36,920 ‫אז עכשיו שמונה פעמים ביום‬ ‫אני שם אבקה לבנה על הפנים.‬ 391 00:21:37,000 --> 00:21:39,800 ‫אני כבר לא עושה סטנד-אפ יותר.‬ ‫אני עובד בפיננסים.‬ 392 00:21:42,160 --> 00:21:43,320 ‫אני נרקומן.‬ 393 00:21:45,040 --> 00:21:46,920 ‫זאת הבעיה עם הדור שלכם.‬ 394 00:21:48,400 --> 00:21:51,400 ‫התמכרתם לחיזוקים חיצוניים‬ ‫דרך מכשירים שמזרימים דופמין.‬ 395 00:21:51,480 --> 00:21:54,320 ‫אתם אובססיביים לגבי זהות, לא אישיות.‬ 396 00:21:54,400 --> 00:21:57,760 ‫כשאתם מציגים את עצמכם בפני העולם,‬ ‫זה מה שאתם, לא מי שאתם.‬ 397 00:21:57,840 --> 00:22:00,120 ‫אז אתם מנסים לאסוף תוויות ולשדר אותן.‬ 398 00:22:00,200 --> 00:22:02,280 ‫כי הן כולן בעצם מנות של דופמין‬ 399 00:22:02,360 --> 00:22:04,480 ‫מהאינטרנט שאתם מכורים אליו.‬ 400 00:22:04,560 --> 00:22:06,360 ‫אז אתה לא סתם בן אדם,‬ 401 00:22:06,440 --> 00:22:08,600 ‫אתה להטוטן, פוליאמורי,‬ ‫טבעוני, עם הפרעות קשב,‬ 402 00:22:08,680 --> 00:22:11,440 ‫שהוא אגנוסטי מבחינה דתית‬ ‫אבל בקטע של "הנוקמים".‬ 403 00:22:11,960 --> 00:22:12,800 ‫ו…‬ 404 00:22:12,880 --> 00:22:16,200 ‫תקשיבו, אני לא רוצה‬ ‫להתנשא עליכם אבל ככל שמתבגרים,‬ 405 00:22:16,280 --> 00:22:19,720 ‫מגלים שהעולם הזה ממש פשוט. נכון, מבוגרים?‬ 406 00:22:19,800 --> 00:22:21,040 ‫כן!‬ 407 00:22:21,120 --> 00:22:24,160 ‫יש רק שני סוגי אנשים בעולם כולו.‬ 408 00:22:24,240 --> 00:22:25,360 ‫יש דפוקים.‬ 409 00:22:26,320 --> 00:22:29,440 ‫ויש אנשים שמתעסקים‬ ‫עם דפוקים. בזה זה מסתכם.‬ 410 00:22:33,800 --> 00:22:35,000 ‫בואו לא נהיה פרימיטיביים,‬ 411 00:22:35,080 --> 00:22:37,280 ‫יש כל מני תתי-זנים של דפוקים בעולם.‬ 412 00:22:37,360 --> 00:22:40,360 ‫יש דפוקים שחורים, דפוקים לבנים,‬ ‫דפוקים סטרייטים, דפוקים הומואים,‬ 413 00:22:40,440 --> 00:22:41,400 ‫דפוקים טרנסים.‬ 414 00:22:41,480 --> 00:22:43,800 ‫מצד שני, יש כמה טבעונים נחמדים.‬ 415 00:22:45,520 --> 00:22:48,000 ‫לאנשים יש מגוון צדדים,‬ ‫הם מורכבים. נכון, לונדון?‬ 416 00:22:48,640 --> 00:22:51,600 ‫אני רק אומר,‬ ‫אפילו אדולף היטלר היה חובב כלבים.‬ 417 00:22:51,680 --> 00:22:52,520 ‫זוכרים?‬ 418 00:22:53,040 --> 00:22:56,520 ‫הערת צדדית, כמה מבולבל‬ ‫אתם חושבים שהיה הכלב של היטלר?‬ 419 00:22:58,280 --> 00:23:00,640 ‫כלב מבין רק‬ ‫דברים חזותיים, לא פוליטיקה, נכון?‬ 420 00:23:00,720 --> 00:23:02,480 ‫דמיינו את הכלב של היטלר…‬ 421 00:23:02,560 --> 00:23:04,760 ‫בכל פעם שהבעלים שלו‬ ‫יצא מהבית, הוא היה כזה…‬ 422 00:23:08,360 --> 00:23:09,800 ‫הוא אף פעם לא היה זורק כדור.‬ 423 00:23:16,440 --> 00:23:18,320 ‫כשאתה אילם, אתה מגלה‬ 424 00:23:18,400 --> 00:23:19,880 ‫שאתה ממציא שפת סימנים משלך‬ 425 00:23:19,960 --> 00:23:21,560 ‫שאף אחד לא מבין חוץ ממך.‬ 426 00:23:22,080 --> 00:23:24,400 ‫ניסיתי לבקש מהעוזר שלי‬ ‫קפה שחור נטול קפאין,‬ 427 00:23:24,480 --> 00:23:26,800 ‫"אני רוצה קפה שחור נטול קפאין."‬ 428 00:23:30,880 --> 00:23:34,520 ‫הוא שאל, "מה?"‬ ‫אמרתי, "אני רוצה קפה שחור נטול קפאין".‬ 429 00:23:36,040 --> 00:23:36,880 ‫"מה?"‬ 430 00:23:38,320 --> 00:23:40,600 ‫אמרתי, "אימא שלך זונה!"‬ 431 00:23:42,960 --> 00:23:44,200 ‫"אתה רוצה שחור נטול קפאין?"‬ 432 00:23:46,480 --> 00:23:48,680 ‫כולם מסביבך משתתקים גם כן.‬ 433 00:23:48,760 --> 00:23:51,880 ‫כולם אומרים, "אלוהים, איבדת את הקול שלך?‬ 434 00:23:52,440 --> 00:23:53,760 ‫"זה כל כך עצוב.‬ 435 00:23:55,240 --> 00:23:57,520 ‫"אתה רוצה קפה שחור נטול קפאין?"‬ 436 00:24:03,320 --> 00:24:06,640 ‫וגיליתי שכשאדם אחד‬ ‫מאבד את הקול שלו, זה מדבק.‬ 437 00:24:07,720 --> 00:24:08,840 ‫ואני מבין את זה,‬ 438 00:24:08,920 --> 00:24:10,960 ‫כי אם אי פעם הופכים לדמות שנויה במחלוקת‬ 439 00:24:11,040 --> 00:24:13,720 ‫בין אם מבחירה או לא מבחירה, הופכים לסיפור.‬ 440 00:24:14,240 --> 00:24:16,800 ‫והבעיה בלהפוך לסיפור היא…‬ 441 00:24:16,880 --> 00:24:19,440 ‫שחולבים אותך בשביל תשומת לב,‬ ‫לא משנה איפה אתה נמצא.‬ 442 00:24:19,520 --> 00:24:23,120 ‫בכל פעם שהייתי בניו יורק,‬ ‫או איפשהו בבריטניה,‬ 443 00:24:23,200 --> 00:24:25,960 ‫עיתונאי לבן היה בא ואומר לי, "אלוהים!‬ 444 00:24:26,040 --> 00:24:28,800 ‫"נוכל לעשות כתבה בלעדית‬ ‫באורך של 9,000 מילים‬ 445 00:24:28,880 --> 00:24:31,440 ‫"על איך שלא נותנים לך‬ ‫קול בנוגע למצוקה שלך?"‬ 446 00:24:35,280 --> 00:24:36,560 ‫"סליחה, המצוקה שלי?"‬ 447 00:24:37,160 --> 00:24:40,440 ‫"סלחי לי, גברתי, נראה שאת‬ ‫זקוקה לכתבה בנושא דיכוי מזרחי‬ 448 00:24:40,520 --> 00:24:42,920 ‫"כדי להרגיש טוב יותר‬ ‫בנוגע למקום מגורייך. טוב?"‬ 449 00:24:43,000 --> 00:24:44,200 ‫"תקשיבי, המצוקה…‬ 450 00:24:45,000 --> 00:24:48,400 ‫"המצוקה של מישהו היא כמו הזקפה שלו.‬ 451 00:24:48,480 --> 00:24:51,240 ‫"קשה להתעלם ממנה,‬ ‫אבל לא מנומס להעיר עליה."‬ 452 00:24:52,000 --> 00:24:53,400 ‫היא אמרה, "אתה לא מבין.‬ 453 00:24:53,480 --> 00:24:55,520 ‫"יש לנו קהל עצום והוא יחוש סימפתיה."‬ 454 00:24:55,600 --> 00:24:58,920 ‫עניתי לה, "הקהל שלי קטן,‬ ‫אבל הוא יחוש אמפתיה. בסדר?"‬ 455 00:24:59,000 --> 00:24:59,920 ‫סימפתיה…‬ 456 00:25:03,000 --> 00:25:05,360 ‫סימפתיה זה כמו סרטון פורנו‬ ‫שאפשר לצפות בו להנאה.‬ 457 00:25:05,440 --> 00:25:08,040 ‫אמפתיה זאת אורגיה, כולנו נדפקים יחד.‬ 458 00:25:09,520 --> 00:25:12,600 ‫תקשיבו, בערך 30 אחוז מכם‬ ‫הגיבו לבדיחה הזאת.‬ 459 00:25:13,960 --> 00:25:16,280 ‫אני צריך שתישארו בתום המופע כי…‬ 460 00:25:17,520 --> 00:25:20,080 ‫זו לא הייתה מטפורה.‬ 461 00:25:21,680 --> 00:25:23,800 ‫"איך היה במופע של ויר דאס?"‬ ‫"הוא מפרק את הקהל.‬ 462 00:25:23,880 --> 00:25:25,320 ‫אתה יודע, זה ממש חזק…"‬ 463 00:25:28,000 --> 00:25:28,840 ‫אני…‬ 464 00:25:29,360 --> 00:25:31,840 ‫אני באמת מאמין‬ ‫שאם לא דוחקים אדם לפינה,‬ 465 00:25:31,920 --> 00:25:35,200 ‫אם נותנים לו מרחב בטוח,‬ ‫אם מאפשרים לו לשמור על אנונימיות,‬ 466 00:25:35,280 --> 00:25:37,800 ‫רוב האנשים ינהלו שיחה כנה,‬ 467 00:25:37,880 --> 00:25:40,880 ‫יגידו את האמת‬ ‫וידעו להבדיל בין טוב לרע. מסכימים?‬ 468 00:25:41,440 --> 00:25:42,760 ‫נכון? ככה אני חושב!‬ 469 00:25:44,480 --> 00:25:46,760 ‫בואו נגלה. כבי את האורות, צ'לסי.‬ 470 00:25:47,680 --> 00:25:48,920 ‫קאווי, כבה את האורות.‬ 471 00:25:54,480 --> 00:25:56,640 ‫כן, אז עץ חג המולד לא כבה.‬ 472 00:26:02,880 --> 00:26:06,840 ‫יש לי כאן חמישה חשמלאים בצוות‬ ‫ואף אחד לא הצליח להבין איך לכבות אותו.‬ 473 00:26:08,120 --> 00:26:11,360 ‫והספיישל הזה ייצא רק בקיץ, לעזאזל! אז…‬ 474 00:26:19,760 --> 00:26:22,400 ‫חבריי הבריטים,‬ ‫אז נהיה כנים זה עם זה? שננסה?‬ 475 00:26:24,520 --> 00:26:27,800 ‫בכל פעם שמשהו קורה במדינה שלכם,‬ 476 00:26:28,320 --> 00:26:31,080 ‫ל-80 אחוז מהעולם יש אפס סימפתיה כלפיכם.‬ 477 00:26:34,760 --> 00:26:37,240 ‫אני מצטער, פשוט לא עבר מספיק זמן.‬ 478 00:26:39,160 --> 00:26:43,360 ‫התעסקתם ודפקתם מלא מדינות במשך המון זמן,‬ 479 00:26:43,440 --> 00:26:47,320 ‫ועכשיו יש לכם את התעוזה‬ ‫להתלונן על גיוון יתר באנגליה?‬ 480 00:26:48,880 --> 00:26:52,200 ‫בשלב הזה, אנחנו אפילו לא רוצים‬ ‫פיצויים יותר. נכון, הודים?‬ 481 00:26:52,720 --> 00:26:55,280 ‫בשלב הזה, אני לא רוצה‬ ‫שהמונרך שלכם יחזיר את הקוהינור,‬ 482 00:26:55,360 --> 00:26:56,840 ‫אני רוצה שהוא יבלע אותו.‬ 483 00:26:56,920 --> 00:27:03,920 ‫- הקוהינור: היהלום הגדול בעולם,‬ ‫נגנב מהודו. -‬ 484 00:27:07,000 --> 00:27:09,240 ‫בואו נראה אם אלוהים‬ ‫באמת יכול להציל את המלך.‬ 485 00:27:11,040 --> 00:27:13,800 ‫בואו ננהל שיחה כנה עכשיו, רוצים לנסות?‬ 486 00:27:13,880 --> 00:27:15,920 ‫כן!‬ 487 00:27:16,000 --> 00:27:18,360 ‫אם כבר להיות כנים זה עם זה, אתם יודעים…‬ 488 00:27:18,440 --> 00:27:22,120 ‫שמאז 2019, כולנו בתחושה‬ ‫שעוקבים אחרינו ושעושים רווח על חשבוננו.‬ 489 00:27:22,200 --> 00:27:25,600 ‫שמאכילים אותנו בסיפור הזה של טוב מול רע‬ 490 00:27:25,680 --> 00:27:28,120 ‫אבל עם כל שנה שעוברת‬ 491 00:27:28,200 --> 00:27:31,720 ‫זה נהיה פחות ופחות הגיוני.‬ ‫אנחנו סוגדים לגיבורים מזויפים‬ 492 00:27:31,800 --> 00:27:35,960 ‫וחוגגים חוסר אינטליגנציה‬ ‫משום שמעמד הביניים איבד כל מצפן מוסרי‬ 493 00:27:36,040 --> 00:27:38,800 ‫והפך לאובססיבי לצריכה ולכת של כוח.‬ 494 00:27:42,880 --> 00:27:47,520 ‫כל הודי כאן יודע‬ 495 00:27:47,600 --> 00:27:50,040 ‫שמאז 2019,‬ 496 00:27:50,800 --> 00:27:52,240 ‫לא היה‬ 497 00:27:52,320 --> 00:27:55,480 ‫סרט אחד טוב של מארוול ואתם יודעים את זה.‬ 498 00:27:55,560 --> 00:27:58,280 ‫אלו גיבורים מזויפים.‬ 499 00:27:58,880 --> 00:28:00,440 ‫אלו סיפורים מזויפים.‬ 500 00:28:02,040 --> 00:28:04,120 ‫רגע, על מה חשבתם שדיברתי?‬ 501 00:28:06,400 --> 00:28:08,400 ‫חבר'ה, זו רק בדיחה על סרטי מארוול.‬ 502 00:28:10,360 --> 00:28:12,720 ‫אם כבר מדברים,‬ ‫אף אחד לא יכול לראות אתכם כרגע.‬ 503 00:28:14,360 --> 00:28:15,840 ‫אף אחד. אתם בטוחים.‬ 504 00:28:15,920 --> 00:28:20,200 ‫לא האנשים שמאחוריכם, שמתעלמים מכם.‬ ‫לא האנשים שלפניכם, שאתם מתעלמים מהם.‬ 505 00:28:22,120 --> 00:28:24,200 ‫אבל הם כן יכולים לשמוע אתכם.‬ 506 00:28:24,280 --> 00:28:27,480 ‫אז פשוט תעשו את הרעש‬ ‫שאתם רוצים שיזכרו אתכם בזכותו.‬ 507 00:28:42,360 --> 00:28:45,880 ‫גנפאטי באפה!‬ ‫-מוריה!‬ 508 00:28:45,960 --> 00:28:48,160 ‫כאדם מבחוץ, בצניעות,‬ ‫אני רק רוצה לומר,‬ 509 00:28:48,240 --> 00:28:50,720 ‫אני חושב שהאימפריה שלכם מגיעה אל סופה.‬ 510 00:28:53,600 --> 00:28:55,240 ‫ככה זה מרגיש.‬ ‫-כן.‬ 511 00:28:55,320 --> 00:28:58,240 ‫מבחוץ, אתם קצת כמו הבחורה החתיכה בתיכון‬ 512 00:28:58,320 --> 00:28:59,600 ‫שחזרה לפגישת המחזור.‬ 513 00:29:01,440 --> 00:29:04,120 ‫ועכשיו היא כועסת שגם כל האחרים חתיכים.‬ 514 00:29:05,880 --> 00:29:07,880 ‫וסין היא המנהלת ו…‬ 515 00:29:10,200 --> 00:29:11,360 ‫ונראה לי שאני יודע…‬ 516 00:29:11,440 --> 00:29:13,920 ‫זה בגלל שכל האנשים החכמים במדינה שלכם‬ 517 00:29:14,000 --> 00:29:16,880 ‫מתנהגים כמו חארות מושחתים,‬ ‫אז הפסקתם להקשיב להם.‬ 518 00:29:16,960 --> 00:29:20,280 ‫והתחלתם להקשיב לאנשים טיפשים‬ ‫שהם קצת יותר חכמים מכם‬ 519 00:29:20,360 --> 00:29:22,840 ‫ולשכנע את עצמכם שאלו האנשים החכמים.‬ 520 00:29:23,400 --> 00:29:27,560 ‫עכשיו כל העולם רואה אתכם‬ ‫באותה עין שראיתם את ג'ו ביידן.‬ 521 00:29:34,120 --> 00:29:35,720 ‫סוג של, כזה…‬ 522 00:29:38,080 --> 00:29:39,880 ‫הוא כבר לא יודע איפה הוא נמצא.‬ 523 00:29:42,760 --> 00:29:45,520 ‫בואו נישאר בחושך הזה לרגע.‬ 524 00:29:46,800 --> 00:29:48,120 ‫למקרה שלמישהו יש אקדח.‬ 525 00:29:52,880 --> 00:29:54,520 ‫טוב, בואו נדליק את האורות.‬ 526 00:30:01,200 --> 00:30:04,400 ‫אני לא חושב שאמריקה תיפטר מרובים‬ ‫אי פעם. זה כמו קריקט עבור ההודים.‬ 527 00:30:05,920 --> 00:30:08,440 ‫אני מאמין בתוקף שצריך לאפשר לכל אמריקאי‬ 528 00:30:08,520 --> 00:30:10,880 ‫לקנות רובה בכל גיל בלי תעודת זהות.‬ 529 00:30:11,760 --> 00:30:14,360 ‫רק רגע, אבל לדעתי כן צריך‬ ‫לשנות את טכנולוגיית הנשק שלכם.‬ 530 00:30:14,440 --> 00:30:16,720 ‫אני חושב שאתם צריכים‬ ‫להפעיל את הנשק באמצעות קול.‬ 531 00:30:17,240 --> 00:30:20,120 ‫בכל פעם שתרצו לירות כדור, הרובה לא יירה‬ 532 00:30:20,200 --> 00:30:24,320 ‫עד שתגידו משהו ברור‬ ‫ובאופן מושלם לתוך הרובה בקול שלכם.‬ 533 00:30:24,400 --> 00:30:27,960 ‫ואני חושב שמה שצריך להגיד‬ ‫זה את כל התיקון השני לחוקה.‬ 534 00:30:29,760 --> 00:30:32,360 ‫זה ישנה את כל תופעת‬ ‫האלימות באמצעות נשק לנצח.‬ 535 00:30:32,880 --> 00:30:35,040 ‫אמריקאים יגידו, "אני הולך להרוג אותך‬ 536 00:30:35,120 --> 00:30:37,240 ‫"ברגע שאסיים ללמוד במשך שבועיים."‬ 537 00:30:40,960 --> 00:30:41,880 ‫אחרי שבועיים,‬ 538 00:30:41,960 --> 00:30:45,040 ‫הבחור חוזר ואומר, "בארצות הברית של אמריקה,‬ 539 00:30:45,120 --> 00:30:48,320 ‫"מיליציה מיומנת היטב‬ ‫נחוצה למען ביטחון המדינה,‬ 540 00:30:48,400 --> 00:30:50,920 ‫"אין להגביל זכותם של בני אדם‬ ‫להחזיק נשק ולשאתו."‬ 541 00:30:51,000 --> 00:30:53,600 ‫תחשבו כמה אנשים יכולים לברוח בזמן הזה.‬ 542 00:30:55,600 --> 00:31:00,040 ‫אם אפל תטפל בנשק שלכם,‬ ‫אתם תפתרו את עניין הטרור הבינלאומי לנצח.‬ 543 00:31:00,560 --> 00:31:01,400 ‫עם סירי!‬ 544 00:31:03,480 --> 00:31:05,360 ‫אם אנסה עם המבטא שלי, "סירי!‬ 545 00:31:07,160 --> 00:31:09,080 ‫"מיליציה מיומנת היטב‬ ‫נחוצה לביטחון המדינה,‬ 546 00:31:09,160 --> 00:31:10,880 ‫"הזכות לשאת נשק לא תוגבל לעולם."‬ 547 00:31:11,480 --> 00:31:14,120 ‫"יש חמישה סניפי סטארבקס באזור שלך."‬ 548 00:31:21,240 --> 00:31:22,400 ‫קפה הפוך עם חלב שקדים.‬ 549 00:31:24,120 --> 00:31:26,120 ‫"לירות בכל הפיליפינים!" לא! היי!‬ 550 00:31:33,840 --> 00:31:36,960 ‫חבר'ה, יש לי ויזת תייר,‬ ‫אני לא מפחד מכם, מבינים?‬ 551 00:31:43,480 --> 00:31:44,320 ‫אני הולך לטיפול.‬ 552 00:31:44,400 --> 00:31:47,240 ‫המטפלת שלי היא מהנשים האלו‬ ‫שמחזיקות כוס תה קמומיל‬ 553 00:31:47,320 --> 00:31:50,080 ‫במרחק שני סנטימטרים‬ ‫מהפנים שלה לאורך כל הפגישה‬ 554 00:31:50,160 --> 00:31:51,560 ‫ואף פעם לא לוקחת לגימה.‬ 555 00:31:53,080 --> 00:31:56,040 ‫וזה שהיא תיקח לגימה‬ ‫זו התקווה היחידה שיש לי בטיפול.‬ 556 00:31:58,160 --> 00:31:59,320 ‫היא ג'דיי ארורה.‬ 557 00:32:00,560 --> 00:32:02,760 ‫פעם היא אמרה לי,‬ ‫"אתה יודע, מר דאס, הרבה קומיקאים‬ 558 00:32:02,840 --> 00:32:04,360 ‫"חוו אכזריות בילדותם.‬ 559 00:32:04,440 --> 00:32:07,760 ‫"אז ההגדרה שלהם לאהבה‬ ‫היא דווקא ריחוק ומניעה."‬ 560 00:32:07,840 --> 00:32:11,440 ‫ועניתי לה, "הידעת‬ ‫שאריה מזיין רק למשך 30 שניות?"‬ 561 00:32:12,240 --> 00:32:13,960 ‫היא ענתה, "לא, לא ידעתי".‬ 562 00:32:14,040 --> 00:32:16,840 ‫אמרתי, "יופי, כי זה אומר‬ ‫שלפחות אחד מאיתנו גילה מידע חדש‬ 563 00:32:16,920 --> 00:32:18,120 ‫"במהלך השיחה הזאת!"‬ 564 00:32:21,720 --> 00:32:24,480 ‫"מר דאס, אני רק מנסה‬ ‫להבין אם חווית טראומה בילדות."‬ 565 00:32:24,560 --> 00:32:27,080 ‫עניתי לה, "גדלתי בהודו ובאפריקה.‬ 566 00:32:27,160 --> 00:32:28,960 ‫"לטראומה שלי יש ילדות."‬ 567 00:32:32,240 --> 00:32:33,560 ‫אלו טראומות הילדות שלי,‬ 568 00:32:33,640 --> 00:32:36,600 ‫כשהייתי בן 12‬ ‫בריון בעט לי בשיניים כל כך חזק,‬ 569 00:32:36,680 --> 00:32:38,280 ‫שבלעתי את השן של עצמי.‬ 570 00:32:39,280 --> 00:32:42,720 ‫ואושפזתי והכריחו אותי לשתות‬ ‫כדי שאחרבן את השן שלי.‬ 571 00:32:42,800 --> 00:32:43,840 ‫וזה עדיין לא קרה.‬ 572 00:32:44,520 --> 00:32:46,120 ‫אני חושש שהיא עדיין בפנים.‬ 573 00:32:46,880 --> 00:32:48,360 ‫ושיום אחד אעשה צילום רנטגן‬ 574 00:32:48,440 --> 00:32:52,200 ‫ובבטן של גבר בוגר,‬ ‫הם ימצאו שן של ילד בן 12.‬ 575 00:32:54,960 --> 00:32:56,880 ‫והם ישאלו "מר דאס, מה אכלת‬ 576 00:32:56,960 --> 00:32:58,240 ‫"לארוחת בוקר היום?"‬ 577 00:32:58,880 --> 00:33:00,200 ‫ואגיד, "לא, זו טראומת ילדות".‬ 578 00:33:00,280 --> 00:33:02,520 ‫והם יגידו, "כן, עבור הילד שאכלת".‬ 579 00:33:03,600 --> 00:33:06,040 ‫תקשיבו, ההורים שלי ידעו על בעיות נפשיות‬ 580 00:33:06,120 --> 00:33:08,040 ‫אבל הם נתנו לי פתרונות הודיים.‬ 581 00:33:09,360 --> 00:33:11,800 ‫אני אשתף, "אבא, יש לי חרדה משתקת".‬ 582 00:33:11,880 --> 00:33:13,840 ‫"תעשה קפיצות כוכב."‬ 583 00:33:17,040 --> 00:33:18,760 ‫"החרדה תקפוץ מהגוף שלך.‬ 584 00:33:20,040 --> 00:33:22,120 ‫"ואז תיקח כורכום לריפלוקס חומצי."‬ 585 00:33:23,600 --> 00:33:24,560 ‫לפני המופע באצטדיון,‬ 586 00:33:24,640 --> 00:33:26,600 ‫ניסיתי משהו בשם שחרור מיופאציאלי.‬ 587 00:33:26,680 --> 00:33:27,640 ‫מישהו ניסה את זה?‬ 588 00:33:27,720 --> 00:33:28,800 ‫כן!‬ 589 00:33:28,880 --> 00:33:31,600 ‫חבר'ה, אני אספר לכם. הייתי בקופנהגן.‬ 590 00:33:32,160 --> 00:33:36,000 ‫ואיזה גבר גרמני יפהפה ושרירי בגובה 195 ס"מ‬ 591 00:33:36,080 --> 00:33:38,800 ‫עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות,‬ ‫נכנס לחדר שלי במלון.‬ 592 00:33:38,880 --> 00:33:41,600 ‫אמרתי לו, "אם יש עוד כמוך, מגיע לכם רייך".‬ 593 00:33:44,920 --> 00:33:46,240 ‫ואז הוא לקח את המרפק שלו,‬ 594 00:33:46,320 --> 00:33:49,200 ‫שהיה החלק הלא שרירי היחידי בגופו,‬ 595 00:33:49,280 --> 00:33:52,560 ‫דחף אותו לתוך הישבן שלי‬ ‫והתחיל להזיז אותו בסיבובים.‬ 596 00:33:52,640 --> 00:33:54,280 ‫הוא ליטף לי את השיער,‬ 597 00:33:54,800 --> 00:33:57,800 ‫ואמר, "יש לך עצב עמוק בתוכך".‬ 598 00:33:58,760 --> 00:34:02,280 ‫ואמרתי לו, "לא, יש לי גרמני עמוק בתוכי".‬ 599 00:34:05,000 --> 00:34:08,080 ‫והוא אמר לי,‬ ‫"צ'אקרת הגרון שלך חסומה לגמרי".‬ 600 00:34:08,160 --> 00:34:12,560 ‫ועניתי, "כי דחפת‬ ‫את המעי הדק שלי עד לגרון".‬ 601 00:34:13,680 --> 00:34:15,520 ‫והוא אמר, "אתה חייב לשחרר".‬ 602 00:34:15,600 --> 00:34:17,960 ‫ואמרתי, "אני מרגיש אותו הדבר לגביך".‬ 603 00:34:19,160 --> 00:34:21,760 ‫והוא אמר, "שחרר. תתמסר".‬ 604 00:34:21,840 --> 00:34:25,600 ‫והתמסרתי לזרועות הגרמניות,‬ ‫החזקות והיפות האלה.‬ 605 00:34:25,680 --> 00:34:26,760 ‫הרגשתי כמו צרפת.‬ 606 00:34:31,160 --> 00:34:32,200 ‫ואז, ניו יורק!‬ 607 00:34:33,640 --> 00:34:38,080 ‫חויותי שחרור רגשי מדהים.‬ ‫זה התנפץ מתוכי. אני…‬ 608 00:34:38,720 --> 00:34:41,440 ‫לא בכיתי, הפלצתי במשך 42 שניות.‬ 609 00:34:43,040 --> 00:34:44,920 ‫ואז צ'אקרת הגרון שלו נחסמה.‬ 610 00:34:47,280 --> 00:34:49,720 ‫כל החדר היה בניחוח כוסברה.‬ 611 00:34:49,800 --> 00:34:51,840 ‫הייתי מזועזע, כן?‬ 612 00:34:54,160 --> 00:34:57,560 ‫אז עשיתי את הדבר היחיד‬ ‫שכל הודי עושה כשהוא נבוך בחו"ל.‬ 613 00:34:57,640 --> 00:34:58,640 ‫כן?‬ 614 00:34:58,720 --> 00:35:00,440 ‫אמרתי, "אדוני, אני מפקיסטן".‬ 615 00:35:05,560 --> 00:35:06,400 ‫זה בסדר!‬ 616 00:35:09,280 --> 00:35:11,400 ‫אפשר לשתף אתכם‬ ‫למה הלכתי לטיפול? זה בסדר?‬ 617 00:35:11,480 --> 00:35:14,160 ‫כן!‬ ‫-אז טסתי. עשיתי 186 הופעות בחו"ל.‬ 618 00:35:14,240 --> 00:35:17,320 ‫שרפתי את עצמי.‬ ‫ההופעה האחרונה שלי הייתה בסינגפור.‬ 619 00:35:17,400 --> 00:35:19,560 ‫טסתי הביתה במחלקה ראשונה. ו…‬ 620 00:35:21,320 --> 00:35:23,160 ‫התעוררתי, ושאלתי את הדייל הבכיר,‬ 621 00:35:23,240 --> 00:35:25,520 ‫"בעוד כמה זמן ננחת במומבאי?"‬ 622 00:35:26,160 --> 00:35:28,800 ‫והוא אומר לי,‬ ‫"מר דאס, הטיסה הזו היא ללונדון.‬ 623 00:35:29,360 --> 00:35:31,240 ‫"בעוד עשר שעות ננחת בלונדון."‬ 624 00:35:33,200 --> 00:35:34,160 ‫לך תזדיין!‬ 625 00:35:35,840 --> 00:35:38,520 ‫"לא לונדון, מומבאי. אנחנו טסים למומבאי."‬ 626 00:35:38,600 --> 00:35:40,400 ‫הוא ענה, "מר דאס, עליך להירגע מיד".‬ 627 00:35:40,480 --> 00:35:42,480 ‫כי, אתם יודעים, כשגבר שחום עור עם זקן‬ 628 00:35:42,560 --> 00:35:44,920 ‫מתחיל לצעוק יעד חדש למטוס…‬ 629 00:35:48,200 --> 00:35:51,000 ‫זה יוצר מצב בעייתי.‬ 630 00:35:54,640 --> 00:35:58,400 ‫הרמתי מופע בלונדון‬ ‫ממש ברגע האחרון, וכל הכרטיסים נמכרו.‬ 631 00:35:58,480 --> 00:36:00,480 ‫נכון? קניתי כרטיס, עליתי על טיסה.‬ 632 00:36:00,560 --> 00:36:03,720 ‫72 שעות מהחיים שלי נמחקו.‬ 633 00:36:03,800 --> 00:36:05,040 ‫פשוט נעלמו.‬ 634 00:36:06,000 --> 00:36:08,440 ‫ואז התבלבלתי לגמרי והתחלתי לבכות.‬ 635 00:36:08,960 --> 00:36:10,040 ‫במחלקה ראשונה.‬ 636 00:36:11,480 --> 00:36:12,840 ‫זה טרגי, חבר'ה.‬ 637 00:36:14,000 --> 00:36:16,800 ‫אז בכיתי ושתיתי שמפניה דום פריניון ואז…‬ 638 00:36:18,800 --> 00:36:21,480 ‫ואז ייבבתי ושמתי קוויאר על טוסט מלבה ו…‬ 639 00:36:23,240 --> 00:36:27,000 ‫בכיתי כל הדרך לאנגליה,‬ ‫כל מה שרציתי זה להיות בהודו.‬ 640 00:36:27,080 --> 00:36:28,680 ‫הרגשתי כמו ליידי מאונטבאטן.‬ 641 00:36:32,400 --> 00:36:34,120 ‫רבים מכם לא הבינו את הבדיחה הזו.‬ 642 00:36:35,840 --> 00:36:37,720 ‫שאסביר? אני אסביר, בסדר.‬ 643 00:36:37,800 --> 00:36:40,000 ‫אז, חבר'ה, קוויאר זה ביצי דגים…‬ 644 00:36:41,920 --> 00:36:43,480 ‫דעו את ההיסטוריה שלכם, בנצ'וד!‬ 645 00:36:44,960 --> 00:36:47,480 ‫טוב, סליחה. אנשים לבנים.‬ 646 00:36:49,240 --> 00:36:50,440 ‫בנצ'וד…‬ 647 00:36:52,080 --> 00:36:56,000 ‫כשאתה מאושר, בנצ'וד הוא‬ ‫סוג של מה שמילת ה-כ' עבור שחורים.‬ 648 00:36:56,600 --> 00:36:58,920 ‫כן.‬ ‫-נכון? קלעתי? תגיד, מה קורה, בנצ'וד!‬ 649 00:36:59,840 --> 00:37:01,440 ‫היי, הוא הבנצ'וד שלי, נכון?‬ 650 00:37:02,520 --> 00:37:04,000 ‫אבל כשאתה לא מרוצה,‬ 651 00:37:04,080 --> 00:37:06,440 ‫בנצ'וד זה כמו מילת ה-כ' בקרב הלבנים.‬ 652 00:37:09,040 --> 00:37:10,280 ‫תראו את הבנצ'וד הזה.‬ 653 00:37:11,280 --> 00:37:13,680 ‫הלכתי לפסיכולוגית שלי ושיתפתי אותה,‬ 654 00:37:13,760 --> 00:37:15,960 ‫"נמחקים לי ימים שלמים, אני משתגע?"‬ 655 00:37:16,040 --> 00:37:19,200 ‫היא אמרה, "מר דאס, זו שנת 2024,‬ ‫כבר לא משתמשים במילה הזו".‬ 656 00:37:19,280 --> 00:37:22,280 ‫עניתי, "אני לא משתמש בחוט דנטלי,‬ ‫זה לא אומר שהוא לא קיים".‬ 657 00:37:23,760 --> 00:37:25,520 ‫היא אמרה, "מר דאס, נראה שיש לך בעיה‬ 658 00:37:25,600 --> 00:37:27,360 ‫"עם לשבת בשקט עם הרגשות שלך.‬ 659 00:37:27,440 --> 00:37:28,800 ‫"היית פעם בשקט‬ 660 00:37:28,880 --> 00:37:32,080 ‫"ומאושר באותו הזמן?‬ ‫למה שלא תספר לי סיפור?"‬ 661 00:37:33,360 --> 00:37:36,000 ‫עניתי, "אני לא מאמין‬ ‫שאני משלם בשביל לספר סיפור".‬ 662 00:37:37,200 --> 00:37:41,320 ‫ואז שילמתי לה כסף כדי לספר לה‬ ‫את הסיפור ששילמתם לי כסף כדי לשמוע עכשיו.‬ 663 00:37:42,840 --> 00:37:44,160 ‫זה הכול מודל עסקי!‬ 664 00:37:45,000 --> 00:37:46,680 ‫שבועיים לפני המופע באצטדיון, נשברתי.‬ 665 00:37:47,760 --> 00:37:48,880 ‫הייתי צריך פשוט לבכות.‬ 666 00:37:49,520 --> 00:37:51,920 ‫והמחשבה ששברה אותי היא…‬ 667 00:37:52,520 --> 00:37:53,560 ‫אני מספר סיפורים.‬ 668 00:37:54,800 --> 00:37:56,040 ‫מה אם לא אצליח ל…‬ 669 00:37:57,560 --> 00:37:59,000 ‫מה אם כן, אבל זה לא…‬ 670 00:38:00,160 --> 00:38:01,760 ‫אז בכיתי בשקט.‬ 671 00:38:02,760 --> 00:38:05,720 ‫מה שנראה פתטי כגבר.‬ ‫כי זה נראה כמו אורגזמה בלי קול.‬ 672 00:38:10,640 --> 00:38:13,360 ‫זה הרעש שעוזר להבדיל מה זה, חבר'ה.‬ 673 00:38:17,200 --> 00:38:20,000 ‫אמרתי, "אני יודע‬ ‫שאתה לא שומע אותי, אבל אתה רואה אותי?"‬ 674 00:38:20,080 --> 00:38:24,200 ‫כשהייתי בן 24,‬ ‫הייתי שוהה בלתי חוקי בשיקגו.‬ 675 00:38:24,280 --> 00:38:25,640 ‫נשארתי מעבר לתוקף הוויזה.‬ 676 00:38:25,720 --> 00:38:27,840 ‫עבדתי במטבח עם טבחים מקסיקנים.‬ 677 00:38:27,920 --> 00:38:28,760 ‫אנשים אכזריים.‬ 678 00:38:29,520 --> 00:38:31,400 ‫קראו לי "לוס פלאטוס קולגה".‬ 679 00:38:32,680 --> 00:38:34,200 ‫לפעמים הייתי ישן ברכבת.‬ 680 00:38:34,720 --> 00:38:37,320 ‫עבדתי בין השעות שמונה בבוקר‬ ‫לשלוש לפנות בוקר וקפאתי.‬ 681 00:38:37,400 --> 00:38:38,640 ‫ואיזה בחור בשם סרחיו‬ 682 00:38:38,720 --> 00:38:41,080 ‫לימד אותי טריק.‬ ‫הוא אמר, "היי, קולגה, בוא הנה.‬ 683 00:38:41,600 --> 00:38:45,160 ‫"אם פזונס קליינטה, הומברה קליינטה."‬ 684 00:38:45,240 --> 00:38:48,160 ‫"אם הפטמות שלך חמות, הגוף שלך יהיה חם."‬ 685 00:38:48,880 --> 00:38:52,000 ‫ואז הוא מזג מרק חם מהמסעדה‬ ‫לתוך שקיות עם סגירה הרמטית,‬ 686 00:38:52,080 --> 00:38:54,600 ‫שם כל שקית כזו בתוך שקית זבל שחורה,‬ 687 00:38:54,680 --> 00:38:58,120 ‫קשר אותן מאחורי הצוואר שלי‬ ‫כדי שהמרק יהיה תלוי לי כאן.‬ 688 00:38:58,200 --> 00:39:01,840 ‫שמתי מעיל והרגשתי עטוף וחמים כל הלילה.‬ 689 00:39:02,560 --> 00:39:04,680 ‫אף אחד לא התקרב אליי ברכבת‬ 690 00:39:04,760 --> 00:39:07,320 ‫כי הייתי גבר שחום עור עם ציצים ענקיים.‬ 691 00:39:10,960 --> 00:39:14,320 ‫ואתם יודעים, זה היה כמה שנים‬ ‫לפני שטרנסים הפכו לנושא שיחה.‬ 692 00:39:14,800 --> 00:39:17,280 ‫אבל כמה שנים אחרי ה-11 בספטמבר,‬ ‫אז אתם יודעים…‬ 693 00:39:18,000 --> 00:39:21,200 ‫המקסיקנים חשבו לעצמם,‬ ‫"אולי הקולגה שלנו טרוריסט.‬ 694 00:39:22,000 --> 00:39:24,760 ‫"אולי מוצ'ו גרנדס סברוסו נגראס טטאס.‬ 695 00:39:27,040 --> 00:39:28,880 ‫"ציצים שחורים וטעימים מאוד." ו…‬ 696 00:39:30,200 --> 00:39:33,880 ‫לפעמים הייתי מתעורר ברכבת.‬ ‫זה ממש יפה, באמת.‬ 697 00:39:34,480 --> 00:39:35,440 ‫אתם יודעים?‬ 698 00:39:35,520 --> 00:39:37,320 ‫הייתי שומע קולדפליי באוזניות.‬ 699 00:39:38,120 --> 00:39:39,680 ‫כשמרק חם על הפטמות שלי.‬ 700 00:39:41,480 --> 00:39:42,720 ‫הראש שלי על החלון.‬ 701 00:39:43,760 --> 00:39:44,960 ‫יוצאים מתוך מנהרה.‬ 702 00:39:46,440 --> 00:39:48,600 ‫אתה מרגיש שמש‬ ‫על הלחיים שלך שמתחממות.‬ 703 00:39:50,600 --> 00:39:51,880 ‫העיניים עצומות והכול נצבע…‬ 704 00:39:52,400 --> 00:39:54,080 ‫בגוון כתום לא מחאתי.‬ 705 00:40:03,880 --> 00:40:05,720 ‫ויש אור זהוב על הפנים שלך.‬ 706 00:40:06,920 --> 00:40:07,920 ‫אתה מרגיש שרואים אותך.‬ 707 00:40:09,680 --> 00:40:11,480 ‫ואתה לא יכול לזוז, כי יש…‬ 708 00:40:12,920 --> 00:40:15,480 ‫הומלס ענק שישן עליך.‬ 709 00:40:18,840 --> 00:40:20,840 ‫נשים הודיות, חלקכן מכירות את זה.‬ 710 00:40:24,760 --> 00:40:27,080 ‫כשגבר כבד שוכב עלייך ואת פשוט נמחצת.‬ 711 00:40:28,200 --> 00:40:30,560 ‫אל תסתכלי עליו.‬ ‫עיניים קדימה. להסתכל אליי עכשיו.‬ 712 00:40:31,640 --> 00:40:34,240 ‫הדבר היחיד שיזיז‬ ‫את האיש הזה זה אוכל, נכון?‬ 713 00:40:34,320 --> 00:40:37,200 ‫אז הושבתי את האיש‬ ‫במושב החלון. שמו היה יוג'ין.‬ 714 00:40:37,280 --> 00:40:39,880 ‫שמתי אותו תחת אור השמש והוצאתי מרק.‬ 715 00:40:41,160 --> 00:40:42,840 ‫הוא צחק ואמר, "היי, בן אדם!‬ 716 00:40:42,920 --> 00:40:44,520 ‫"מה עוד יש לך בציצים האלה?"‬ 717 00:40:47,720 --> 00:40:49,000 ‫ועניתי, "עוד מרק".‬ 718 00:40:50,320 --> 00:40:51,760 ‫ואז החברים שלו הקיפו אותי,‬ 719 00:40:51,840 --> 00:40:53,880 ‫חמישה גברים שחורים, נתתי לכולם מרק.‬ 720 00:40:53,960 --> 00:40:57,160 ‫וכולם קראו לי במילת ה-כ'‬ ‫עם ציצי מרק קטן במשך חמש שעות.‬ 721 00:40:57,880 --> 00:40:59,720 ‫"היי, קלטו את מילת ה-כ' עם ציצי מרק.‬ 722 00:40:59,800 --> 00:41:03,320 ‫יצא לי לשמוע את שאה-רוח' ח'אן‬ ‫אומר לי שהוא גאה בי.‬ 723 00:41:03,400 --> 00:41:05,440 ‫אישה גם התקשרה אליי‬ ‫ואמרה שאני אהבת חייה.‬ 724 00:41:05,520 --> 00:41:09,160 ‫אבל כלום לא מתקרב לזה שחמישה‬ ‫גברים שחורים קוראים לך במילת ה-כ'.‬ 725 00:41:10,640 --> 00:41:13,840 ‫זה גם הרגע שבו הרגשתי הכי אימהי בחיי.‬ 726 00:41:14,640 --> 00:41:17,200 ‫אתם יודעים, לשלוף את הציצי ולהזין מישהו…‬ 727 00:41:18,840 --> 00:41:20,440 ‫גבירותיי, אני לגמרי מבין.‬ 728 00:41:21,800 --> 00:41:23,600 ‫סיפרתי את הסיפור הזה למטפלת שלי.‬ 729 00:41:23,680 --> 00:41:27,040 ‫המטפלת שלי אמרה,‬ ‫"מר דאס, זה לא סיפור שקט בכלל.‬ 730 00:41:27,680 --> 00:41:28,840 ‫"והם מאושרים יותר ממך."‬ 731 00:41:28,920 --> 00:41:31,880 ‫אמרתי, "גברתי, את בכלל‬ ‫לא מבינה מה אני עושה, נכון?"‬ 732 00:41:32,520 --> 00:41:36,920 ‫"תביני, האושר שצופים בו מהצד‬ ‫הוא גדול יותר מאשר האושר שחווים אותו."‬ 733 00:41:37,000 --> 00:41:39,280 ‫אתם יודעים מה משותף לכל קהל בעולם?‬ 734 00:41:39,360 --> 00:41:42,200 ‫הם נראים שונה, אבל נשמעים אותו הדבר.‬ 735 00:41:42,280 --> 00:41:45,200 ‫כי אושר הוא רעש אוניברסלי.‬ 736 00:41:45,280 --> 00:41:49,320 ‫בן אדם הוא רק רעש.‬ ‫אנחנו מתים כשאנחנו שותקים.‬ 737 00:41:49,400 --> 00:41:51,920 ‫אם הייתי יכול לקחת‬ ‫את הקהל ולשים אותו במזוודה,‬ 738 00:41:52,000 --> 00:41:54,480 ‫ולהעלות אותו על הבמה איתי‬ ‫ולקחת אותו מסביב לעולם,‬ 739 00:41:54,560 --> 00:41:57,400 ‫כדי שיראה את מה שאני רואה,‬ ‫וירגיש את מה שאני מרגיש.‬ 740 00:41:57,480 --> 00:41:59,960 ‫את תביני למה אנשים אוהבים מופעי סטנד-אפ.‬ 741 00:42:00,040 --> 00:42:03,680 ‫אף אחד לא צופה בקומיקאי, אלא מקשיב לקהל.‬ 742 00:42:04,200 --> 00:42:07,840 ‫השמחה שלהם יוצאת מהגוף.‬ ‫כי כשצועקים את האושר החוצה…‬ 743 00:42:07,920 --> 00:42:11,920 ‫שמחה שלא נשמרת לעצמך,‬ ‫אלא מוקרנת החוצה הופכת לתקווה.‬ 744 00:42:12,440 --> 00:42:13,760 ‫זה כוח.‬ 745 00:42:13,840 --> 00:42:15,840 ‫אנשים בעלי כוח מבינים את זה.‬ 746 00:42:15,920 --> 00:42:19,800 ‫הדבר שהכי מפחיד אותם‬ ‫הוא לא המילים שיוצאות לי מהפה.‬ 747 00:42:19,880 --> 00:42:21,880 ‫אלא זה הרעש שמופק מהקהל.‬ 748 00:42:22,400 --> 00:42:25,800 ‫קומיקאים רק אומרים מילים,‬ ‫הקהל אומר את האמת.‬ 749 00:42:26,720 --> 00:42:28,440 ‫וזה מה שאני לא מבין.‬ 750 00:42:29,080 --> 00:42:32,440 ‫למה אף אחד לא מכניס את הקהל למעצר?‬ 751 00:42:40,760 --> 00:42:42,040 ‫הם הבעיה.‬ 752 00:42:43,640 --> 00:42:45,160 ‫תראו, הם כל כך טיפשים.‬ 753 00:42:46,320 --> 00:42:49,080 ‫כל כך קל להניע אותם באמצעות חנופה רהוטה.‬ 754 00:42:49,160 --> 00:42:50,560 ‫המטפלת שלי אמרה, "מר דאס,‬ 755 00:42:50,640 --> 00:42:53,000 ‫"יש לך הפרעה דיסוציאטיבית אגרסיבית,‬ 756 00:42:54,080 --> 00:42:55,960 ‫"שמונעת מפוסט טראומה קיצוני."‬ 757 00:42:56,040 --> 00:42:58,600 ‫עניתי, "את מתקשרת באופן מתעתע ומרמז‬ 758 00:42:58,680 --> 00:43:00,440 ‫"שמונע על ידי תה קמומיל."‬ 759 00:43:03,760 --> 00:43:06,200 ‫היא אמרה, "מר דאס, החרדה שלך יצאה משליטה.‬ 760 00:43:06,280 --> 00:43:07,720 ‫"אני אתן לך מרשם לתרופה.‬ 761 00:43:07,800 --> 00:43:09,560 ‫"מה דעתך על חוסמי בטא?"‬ 762 00:43:09,640 --> 00:43:12,280 ‫עניתי, "אני מאמין בזכות של אישה לבחור".‬ 763 00:43:14,680 --> 00:43:17,040 ‫הבדיחה הזאת טובה יותר‬ ‫אם מספרים אותה בהינדית.‬ 764 00:43:18,160 --> 00:43:20,760 ‫"ויש לי נטייה להתמכרות,‬ ‫אני לא אקח כדורים."‬ 765 00:43:20,840 --> 00:43:23,760 ‫היא אמרה, "טוב, אז תתאמן שבעה ימים בשבוע.‬ 766 00:43:23,840 --> 00:43:26,320 ‫"האנדורפינים יוציאו אותך מהדיכאון שלך."‬ 767 00:43:27,120 --> 00:43:28,960 ‫"אז עליי לעשות קפיצות כוכב?"‬ 768 00:43:37,720 --> 00:43:40,880 ‫היא אמרה, "לא.‬ ‫קח גם כורכום לטיפול בריפלוקס חומצי".‬ 769 00:43:43,000 --> 00:43:44,640 ‫גבירותיי ורבותיי.‬ 770 00:43:47,960 --> 00:43:48,960 ‫אנחנו ברכבת.‬ 771 00:43:49,840 --> 00:43:51,960 ‫כל החיים הם סיבוב על הרכבת.‬ 772 00:43:52,040 --> 00:43:53,800 ‫וצעד אחד ברכבת הזו,‬ 773 00:43:53,880 --> 00:43:57,360 ‫תחנה אחת היא אומללות, ייאוש וצער,‬ 774 00:43:57,440 --> 00:43:58,520 ‫ופליקים בטוסיק.‬ 775 00:43:58,600 --> 00:44:01,120 ‫בין אם אתם שקטים, בין אם אתם שמחים‬ 776 00:44:01,200 --> 00:44:04,080 ‫או אם אתם זהירים או אם אתם פזיזים,‬ 777 00:44:04,160 --> 00:44:07,720 ‫הרכבת תעצור בתחנה הזאת‬ ‫לפחות פעם אחת בחייכם. אני מבטיח לכם.‬ 778 00:44:07,800 --> 00:44:11,320 ‫אז שלפו את הציצים שלכם ותחלקו מרק,‬ ‫בסדר? זה כל מה שאני אומר.‬ 779 00:44:12,000 --> 00:44:13,760 ‫גם אם תעשו הכול נכון בחיים,‬ 780 00:44:13,840 --> 00:44:17,800 ‫יום אחד ללא סיבה הקול שלכם פשוט ייעלם.‬ 781 00:44:18,680 --> 00:44:20,960 ‫ואז יום אחד בלי סיבה זה…‬ 782 00:44:21,040 --> 00:44:25,160 ‫עשרה ימים לפני‬ ‫הופעות האצטדיון שלי, משהו השתחרר.‬ 783 00:44:27,000 --> 00:44:29,480 ‫אני לא יודע למה זה קרה. אבל…‬ 784 00:44:30,440 --> 00:44:32,120 ‫אתם יודעים מה זה חופש לדעתי?‬ 785 00:44:32,760 --> 00:44:36,600 ‫כשאתה לא טרוד כל הזמן‬ ‫במחשבה האם אתה יכול לדבר.‬ 786 00:44:36,680 --> 00:44:37,680 ‫אתה יכול לדבר.‬ 787 00:44:38,760 --> 00:44:42,120 ‫הקול שלי לא חזר בגלל רופאים או מרפאים.‬ 788 00:44:42,200 --> 00:44:44,120 ‫הוא חזר כששליח אוכל הגיע.‬ 789 00:44:44,200 --> 00:44:46,320 ‫- נותרו עשרה ימים -‬ 790 00:44:47,960 --> 00:44:51,120 ‫הוא הביא לי משלוח אוכל‬ ‫ובאופן אינסטינקטיבי בלי לחשוב,‬ 791 00:44:51,200 --> 00:44:52,920 ‫אמרתי, "תודה, בהאיסאהב".‬ 792 00:44:55,080 --> 00:44:56,120 ‫זה פשוט יצא ממני.‬ 793 00:44:56,840 --> 00:45:01,120 ‫ואז פשוט החזקתי אותו‬ ‫ובכיתי במשך 20 דקות ברצף.‬ 794 00:45:01,200 --> 00:45:02,800 ‫פשוט בכיתי בזרועותיו.‬ 795 00:45:02,880 --> 00:45:06,120 ‫והוא אמר, "יש לך הרבה תשוקה‬ ‫לעוף קונג פאו".‬ 796 00:45:10,240 --> 00:45:14,000 ‫ואמרתי לו, "הגב שלך מתוח מאוד.‬ ‫יש לך עצב עמוק בתוכך".‬ 797 00:45:17,760 --> 00:45:20,160 ‫אם לא תחשבו על מה‬ ‫שאתם אומרים, אתם תסתבכו לצרות.‬ 798 00:45:20,240 --> 00:45:22,640 ‫וכשאתם בצרות, אל תחשבו על מה שאתם אומרים‬ 799 00:45:22,720 --> 00:45:24,120 ‫וזה יוציא אתכם מצרות.‬ 800 00:45:24,200 --> 00:45:25,440 ‫הנה שלושה סיפורים קצרים‬ 801 00:45:25,520 --> 00:45:27,560 ‫שאיתם אסיים את המופע,‬ ‫שיוכיחו את זה. מוכנים?‬ 802 00:45:28,480 --> 00:45:31,000 ‫סיפור ראשון, הייתי בן 18 בעיר ניו דלהי,‬ 803 00:45:31,080 --> 00:45:32,480 ‫על אופנוע.‬ 804 00:45:32,560 --> 00:45:36,000 ‫החבר שלי, סושיל, הסיע אותנו‬ ‫הביתה ממסיבה בבית חווה בדלהי‬ 805 00:45:36,080 --> 00:45:37,640 ‫שבה שנינו לקחנו אסיד.‬ 806 00:45:38,200 --> 00:45:42,480 ‫אם אי פעם נסעתם בדלהי בלילה,‬ ‫אתם יודעים את זה, לא צריך את האסיד.‬ 807 00:45:44,800 --> 00:45:47,200 ‫יש כבר אשליות קיימות מראש כמו ביטחון.‬ 808 00:45:49,040 --> 00:45:50,600 ‫הגענו לרמזור אדום.‬ 809 00:45:50,680 --> 00:45:53,360 ‫בזמן שהתקרבנו לרמזור האדום,‬ ‫חתול חצה את הכביש.‬ 810 00:45:53,440 --> 00:45:54,920 ‫זה שיבש לי את המוח.‬ 811 00:45:55,000 --> 00:45:56,280 ‫פתאום ברמזור האדום,‬ 812 00:45:56,360 --> 00:46:00,160 ‫ראיתי חתול עומד‬ ‫בגובה שישה מטרים עם עין אחת.‬ 813 00:46:00,240 --> 00:46:02,760 ‫וקרן אור נורה מהעין של החתול.‬ 814 00:46:02,840 --> 00:46:07,600 ‫החתול רקד ושינה צורה וככל שהתקרבנו,‬ 815 00:46:07,680 --> 00:46:10,360 ‫החתול הפך לשוטר בדלהי.‬ 816 00:46:13,000 --> 00:46:14,240 ‫עם פנס בידו.‬ 817 00:46:14,880 --> 00:46:17,720 ‫משטרת דלהי מסנוורת אותך‬ ‫עם פנס לעיניים, מוכר לנו?‬ 818 00:46:17,800 --> 00:46:20,760 ‫כאילו, "למקרה שעדיין לא עשית תאונה…"‬ 819 00:46:25,320 --> 00:46:28,320 ‫אנחנו מתקרבים לשוטר הבכיר הזה‬ ‫שגובהו היה 195 ס"מ.‬ 820 00:46:28,400 --> 00:46:30,920 ‫ואני נשבע באלוהים ששמו היה האנטה סינג.‬ 821 00:46:32,480 --> 00:46:34,960 ‫התחלנו לברוח והוא סימן לנו לעצור.‬ 822 00:46:35,040 --> 00:46:37,680 ‫אני מזכיר שאני בן 18, מסטול מאסיד.‬ 823 00:46:37,760 --> 00:46:39,360 ‫אני מיישיר אליו מבט ועושה…‬ 824 00:46:39,440 --> 00:46:40,720 ‫מיאו!‬ 825 00:46:45,920 --> 00:46:49,440 ‫אם חשבתם שלברוח‬ ‫משוטרים בדלהי זה מעצבן אותם,‬ 826 00:46:49,520 --> 00:46:50,760 ‫נסו לעשות להם מיאו.‬ 827 00:46:52,120 --> 00:46:54,880 ‫הם מתחרפנים.‬ ‫הוא עקב אחרינו שלושה קילומטרים.‬ 828 00:46:55,520 --> 00:46:56,680 ‫הגענו לעוד רמזור אדום.‬ 829 00:46:56,760 --> 00:46:59,280 ‫עדיין לא הבנתי למה,‬ ‫זה הרגע שהחבר הנוכל שלי‬ 830 00:46:59,360 --> 00:47:00,960 ‫התחיל לציית לחוקי התנועה.‬ 831 00:47:02,920 --> 00:47:04,000 ‫הוא עצר.‬ 832 00:47:04,960 --> 00:47:07,600 ‫האנטה סינג ירד והרביץ לי על הקסדה שלי.‬ 833 00:47:07,680 --> 00:47:10,040 ‫זה בכל זאת כאב,‬ ‫חשבתי, "אז בשביל מה הקסדה?"‬ 834 00:47:10,640 --> 00:47:14,200 ‫ואז הוא הכה אותי באמצעות הקסדה שלי.‬ ‫ואז הבנתי בשביל מה הקסדה.‬ 835 00:47:15,200 --> 00:47:17,120 ‫ואז הוא התחיל להכות עם הפנס שלו‬ 836 00:47:17,200 --> 00:47:20,240 ‫שחשבתי שהוא אור קסום‬ ‫אז תפסתי אותו עם הפנים שלי…‬ 837 00:47:21,520 --> 00:47:22,760 ‫לטעום את הקשת שלו.‬ 838 00:47:24,280 --> 00:47:27,680 ‫ואז הוא הסתכל על החבר שלי‬ ‫ואמר, "תראה לי את הרישיון שלך".‬ 839 00:47:27,760 --> 00:47:30,320 ‫וחבר שלי, סושיל, שלף רישיון תלמיד נהיגה.‬ 840 00:47:31,720 --> 00:47:34,960 ‫אני לא רוצה לעצור את המופע,‬ ‫אבל הבדיחה הזאת עובדת כאן?‬ 841 00:47:36,000 --> 00:47:37,040 ‫כן? אני אסביר.‬ 842 00:47:37,120 --> 00:47:39,400 ‫אז, חבר'ה, בהודו‬ 843 00:47:39,480 --> 00:47:43,000 ‫כשיש לך רישיון תלמיד נהיגה,‬ ‫אסור לך לקחת אסיד.‬ 844 00:47:46,600 --> 00:47:47,440 ‫אותו הדבר כאן?‬ 845 00:47:47,520 --> 00:47:52,680 ‫ראיתי את הרישיון הזה‬ ‫חולף על פניי ויש בו צבעים, והילה ואנרגיה…‬ 846 00:47:52,760 --> 00:47:53,920 ‫וצץ לי רעיון.‬ 847 00:47:54,000 --> 00:47:56,440 ‫גם אני שלפתי את רישיון תלמיד הנהיגה שלי.‬ 848 00:47:57,640 --> 00:47:59,160 ‫ואמרתי, "הפקח האנטה סינג,‬ 849 00:47:59,880 --> 00:48:01,160 ‫"אם נשלב…‬ 850 00:48:06,840 --> 00:48:09,240 ‫"את הכוח של שני רישיונות תלמיד הנהיגה…‬ 851 00:48:10,200 --> 00:48:11,960 ‫"הם יהפכו לרישיון מלא, אדוני.‬ 852 00:48:12,920 --> 00:48:14,760 ‫"כמו שאם שני סטודנטים ישכבו יחד‬ 853 00:48:14,840 --> 00:48:16,440 ‫"הם יהפכו לפרופסור, אדוני."‬ 854 00:48:17,720 --> 00:48:21,080 ‫והוא צחק כל כך הרבה שהוא שחרר אותי.‬ 855 00:48:22,440 --> 00:48:24,600 ‫סיפור שני. הייתי בן 35.‬ 856 00:48:24,680 --> 00:48:26,680 ‫ביליתי במועדון לילה במומבאי.‬ 857 00:48:26,760 --> 00:48:30,560 ‫שלושים וחמש זה מספיק גדול‬ ‫כדי לדעת כמה אבסורדי טקס הלחימה ההודי.‬ 858 00:48:31,880 --> 00:48:34,480 ‫נתקלתי באיזה זכר אלפא כשרקדתי.‬ 859 00:48:34,560 --> 00:48:38,040 ‫כן? אותו גבר התרגז.‬ ‫הוא אמר, "אחי, הכול בסדר איתך?"‬ 860 00:48:40,240 --> 00:48:41,600 ‫הייתי ממש מעוך.‬ 861 00:48:42,120 --> 00:48:44,120 ‫אמרתי, "כן, זה ממש רך!"‬ 862 00:48:45,640 --> 00:48:46,680 ‫הבחור השתגע.‬ 863 00:48:47,200 --> 00:48:50,160 ‫הוא אמר, "לך תזדיין!‬ ‫פגוש אותי בחוץ אחרי השיר הזה".‬ 864 00:48:54,040 --> 00:48:57,920 ‫אחרי השיר הזה. אז במשך ארבע דקות‬ ‫שנינו רקדנו בצורה מביכה.‬ 865 00:48:59,400 --> 00:49:00,760 ‫תוך כדי יצירת קשר עין.‬ 866 00:49:01,440 --> 00:49:03,040 ‫עד שנגמר השיר "טונאק טונאק טון".‬ 867 00:49:04,160 --> 00:49:07,600 ‫שזה השיר הכי ארוך בעולם. רציני, חבר'ה.‬ 868 00:49:07,680 --> 00:49:11,560 ‫זה אחד מתוך חמישה פזמונים‬ ‫של יצירת המופת של דאלר מהנדי.‬ 869 00:49:11,640 --> 00:49:12,840 ‫"טונאק טונאק טון…‬ 870 00:49:12,920 --> 00:49:14,080 ‫"טונאק טונאק"‬ ‫-"טה דה דה"‬ 871 00:49:14,160 --> 00:49:16,640 ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬ 872 00:49:16,720 --> 00:49:18,880 ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬ 873 00:49:18,960 --> 00:49:22,000 ‫לעזאזל! "טונאק טונאק טון,‬ ‫טונאק טונאק טון…"‬ 874 00:49:23,400 --> 00:49:26,640 ‫ואז זה עולה סולם.‬ ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬ 875 00:49:26,720 --> 00:49:28,720 ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬ 876 00:49:28,800 --> 00:49:31,520 ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬ 877 00:49:31,600 --> 00:49:34,320 ‫לעזאזל! "טונאק טונאק טון,‬ ‫טונאק טונאק טון…"‬ 878 00:49:35,240 --> 00:49:38,400 ‫ואז זה יורד סולם.‬ ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…‬ 879 00:49:38,480 --> 00:49:40,920 ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬ 880 00:49:41,000 --> 00:49:43,760 ‫פעם אחרונה.‬ ‫"טונאק טונאק טון, טונאק טונאק טון…"‬ 881 00:49:43,840 --> 00:49:46,880 ‫שיקרתי! "טונאק טונאק טון,‬ ‫טונאק טונאק טון…"‬ 882 00:49:46,960 --> 00:49:50,880 ‫לעזאזל עם השיר הזה!‬ ‫תחשבו על המסע הרגשי שעברנו עכשיו.‬ 883 00:49:51,680 --> 00:49:54,760 ‫כי הם לא מתחילים ישר ללכת מכות.‬ ‫קודם, הם יעמדו במעגל‬ 884 00:49:54,840 --> 00:49:57,720 ‫ויגידו לך כמה מבני המשפחה שלך הם יזיינו.‬ 885 00:49:58,880 --> 00:50:02,400 ‫אני אזיין את אימא שלך, את אחותך, ואת אחיך.‬ 886 00:50:02,480 --> 00:50:06,080 ‫אני אזיין את אימא שלך, את אבא שלך‬ ‫את הגנן שלך, את המזכירה שלך.‬ 887 00:50:06,840 --> 00:50:08,480 ‫ותהיתי, "אני נחוץ בשביל זה?"‬ 888 00:50:11,000 --> 00:50:12,680 ‫יש לך תוכנית גמורה, אחי.‬ 889 00:50:14,480 --> 00:50:15,320 ‫אני מרגיש ש…‬ 890 00:50:16,520 --> 00:50:19,240 ‫אני מרגיש שאנחנו‬ ‫מתאספים רק כדי להתעלל במשפחה.‬ 891 00:50:19,840 --> 00:50:21,400 ‫התחלנו ללכת מכות, כן?‬ 892 00:50:21,480 --> 00:50:22,880 ‫חשבתי שאוכל להחטיף אגרוף.‬ 893 00:50:22,960 --> 00:50:25,560 ‫הבחור הפאנג'בי הזה‬ ‫נתקע עם החזה שלו בחזה שלי,‬ 894 00:50:25,640 --> 00:50:27,760 ‫והתחיל לשפשף את החזה שלו בחזה שלי.‬ 895 00:50:28,720 --> 00:50:29,840 ‫אמרתי, "אדוני!"‬ 896 00:50:31,400 --> 00:50:33,520 ‫הפטמות שלי לא יודעות להבדיל…‬ 897 00:50:34,320 --> 00:50:36,720 ‫בין חיכוך חושני לחיכוך אגרסיבי.‬ 898 00:50:38,000 --> 00:50:41,280 ‫הוא גרם לשתיהן להזדקר‬ ‫כאילו זה ניסוי עם קתודה ואנודה.‬ 899 00:50:43,080 --> 00:50:47,240 ‫ואז הוא הצמיד את הפרצוף שלו לפרצוף שלי.‬ ‫האישון שלו נגע באישון שלי.‬ 900 00:50:47,320 --> 00:50:49,320 ‫והוא ראה את הזיכרונות שלי, אוקיי?‬ 901 00:50:50,040 --> 00:50:52,200 ‫הוא אמר, "יש לך שן בבטן?"‬ 902 00:50:58,280 --> 00:51:00,840 ‫ואז הוא התחיל לנשום אוויר חם לתוך הפה שלי.‬ 903 00:51:01,360 --> 00:51:02,880 ‫ונשמתי אוויר חם לתוך הפה שלו.‬ 904 00:51:02,960 --> 00:51:04,440 ‫כך הפכתי לדבר שאני הכי מתעב,‬ 905 00:51:04,520 --> 00:51:06,560 ‫שזה איך שאני מרגיש לגבי הבחירות בהודו.‬ 906 00:51:07,680 --> 00:51:09,760 ‫ואז הוא אמר, "מה תעשה לי? תעשה לי משהו?‬ 907 00:51:09,840 --> 00:51:12,200 ‫"לך על זה, אידיוט.‬ ‫אני רוצה שתעשה לי משהו."‬ 908 00:51:12,280 --> 00:51:13,960 ‫מה שפשוטו כמשמעו אומר, "תעשה את זה.‬ 909 00:51:14,040 --> 00:51:17,360 ‫"אני רוצה שתעשה את זה.‬ ‫בבקשה. תעשה את זה. עכשיו!"‬ 910 00:51:22,000 --> 00:51:23,120 ‫אז ליקקתי לו את האוזן.‬ 911 00:51:26,360 --> 00:51:27,640 ‫זה היה נגיש.‬ 912 00:51:28,840 --> 00:51:31,400 ‫אמרתי, "זה לא עימות. זה מעשה בהסכמה".‬ 913 00:51:32,560 --> 00:51:34,320 ‫אל תשפטו את הטעם שלי.‬ 914 00:51:34,400 --> 00:51:37,720 ‫יש לכם כריכי בומביי ממית'יבאי.‬ ‫אלו פרוסות לחם עם זיעת אשכים, אוקיי?‬ 915 00:51:37,800 --> 00:51:40,560 ‫- מית'יבאי: מכללה במומבאי עם אוכל רחוב -‬ 916 00:51:42,320 --> 00:51:45,320 ‫וגל של בלבול עבר על פניו של הגבר הזה.‬ 917 00:51:45,400 --> 00:51:48,920 ‫הוא פשוט תהה,‬ ‫"אני לא יודע אם אנחנו מזדיינים או רבים".‬ 918 00:51:49,000 --> 00:51:51,360 ‫כך אני מרגיש לגבי הבחירות בהודו.‬ 919 00:51:52,560 --> 00:51:55,440 ‫ואז הוא הלך לחברים שלו ואמר, "הוא מאלה!"‬ 920 00:51:56,840 --> 00:51:59,200 ‫תרגום, "אבל הוא מאלה".‬ 921 00:51:59,280 --> 00:52:02,880 ‫יצא לכם פעם להיות כל כך מבולבלים‬ ‫שלא הצלחתם לנסח משפט הומופובי תקני?‬ 922 00:52:03,760 --> 00:52:04,960 ‫ואז אפילו לא רבנו.‬ 923 00:52:05,040 --> 00:52:07,480 ‫פשוט נכנסנו פנימה‬ ‫ורקדנו במשך ארבע שעות נוספות.‬ 924 00:52:08,600 --> 00:52:09,840 ‫לעזאזל.‬ 925 00:52:11,000 --> 00:52:11,920 ‫אני אתבונן בכם לרגע.‬ 926 00:52:12,000 --> 00:52:14,000 ‫נותרו רק ארבע דקות למופע.‬ 927 00:52:15,000 --> 00:52:16,120 ‫אתם יודעים, אני…‬ 928 00:52:16,200 --> 00:52:18,200 ‫באתי למומבאי עם מזוודה‬ 929 00:52:18,280 --> 00:52:22,760 ‫בלי קשרים, בלי כסף,‬ ‫בלי סצנה קומית, ומילאתי כאן אצטדיון היום.‬ 930 00:52:22,840 --> 00:52:23,760 ‫אתם קולטים…‬ 931 00:52:28,120 --> 00:52:28,960 ‫ואז…‬ 932 00:52:29,960 --> 00:52:31,080 ‫חזר לי קול.‬ 933 00:52:31,880 --> 00:52:32,920 ‫הופעתי בשתי ההופעות.‬ 934 00:52:33,600 --> 00:52:36,200 ‫ממש לפני ההופעה,‬ ‫עמדתי מאחורי הקלעים בכנסייה.‬ 935 00:52:36,280 --> 00:52:39,760 ‫עשיתי צעד ראשון לתוך האצטדיון ו…‬ 936 00:52:40,600 --> 00:52:41,960 ‫הקול שלי שונה.‬ 937 00:52:42,600 --> 00:52:47,680 ‫וכשאני אומר, הקול שלי שונה,‬ ‫אני מתכוון שהקול שלי שונה.‬ 938 00:52:47,760 --> 00:52:49,920 ‫לפני שישה שבועות,‬ ‫לא ידעתי אם אעמוד כאן על הבמה.‬ 939 00:52:50,000 --> 00:52:51,720 ‫זה מטורף. אתם יודעים, ה…‬ 940 00:52:58,760 --> 00:53:02,040 ‫צפיתי ב… זוכרים את ההופעה‬ ‫של פרדי מרקורי ב"לייב אייד",‬ 941 00:53:02,120 --> 00:53:05,040 ‫שלא היה לו קול?‬ ‫הוא יצא ושר ככה…‬ 942 00:53:05,880 --> 00:53:07,560 ‫לעזאזל! כולם מכירים את זה.‬ 943 00:53:09,920 --> 00:53:10,800 ‫זה לא אותו הדבר.‬ 944 00:53:12,960 --> 00:53:15,240 ‫והיה לי עוד ספיישל שלם‬ 945 00:53:15,320 --> 00:53:17,760 ‫שנטפליקס שילמו לי הרבה כסף לעשות.‬ 946 00:53:17,840 --> 00:53:20,560 ‫שכבר חשבתי על כל מה שארצה לומר בו.‬ 947 00:53:21,440 --> 00:53:22,600 ‫פשוט לא…‬ 948 00:53:23,480 --> 00:53:24,880 ‫התחשק לי לחשוב כל כך הרבה.‬ 949 00:53:25,880 --> 00:53:27,080 ‫רק חשבתי על…‬ 950 00:53:27,160 --> 00:53:28,680 ‫"בן זונה!‬ 951 00:53:30,000 --> 00:53:31,080 ‫"בן זונה!‬ 952 00:53:32,280 --> 00:53:33,880 ‫"בן זונה!‬ 953 00:53:35,400 --> 00:53:36,280 ‫"בן זונה!‬ 954 00:53:36,840 --> 00:53:37,720 ‫"בן זונה!‬ 955 00:53:38,240 --> 00:53:42,920 ‫"בן…‬ 956 00:53:43,000 --> 00:53:45,560 ‫"זונה!‬ 957 00:53:46,160 --> 00:53:51,080 ‫"בן זונה!"‬ 958 00:53:51,640 --> 00:53:53,800 ‫משטרת מומבאי זימנה אותי.‬ 959 00:53:56,680 --> 00:53:59,280 ‫האשימו אותי בגנבת בדיחה מעצמי.‬ 960 00:54:00,440 --> 00:54:03,040 ‫זה מבלבל מאוד.‬ ‫כתבתי שני מופעים על הודו.‬ 961 00:54:03,120 --> 00:54:05,880 ‫לשניהם היה נושא אחד משותף עם בדיחות שונות.‬ 962 00:54:05,960 --> 00:54:10,000 ‫כן? אז הייתי צריך להסביר‬ ‫את מבנה הבדיחות למשטרת מומבאי.‬ 963 00:54:10,520 --> 00:54:12,880 ‫ואני עומד להסביר לכם גם, מוכנים?‬ 964 00:54:13,400 --> 00:54:15,200 ‫מומבאי, לכל בדיחה יש שלושה חלקים.‬ 965 00:54:15,280 --> 00:54:17,960 ‫חלק ראשון, מידע עובדתי שאין עליו עוררין.‬ 966 00:54:18,040 --> 00:54:20,320 ‫חלק שני, הנחת יסוד.‬ ‫חלק שלישי, שורת מחץ.‬ 967 00:54:20,400 --> 00:54:21,320 ‫קבלו המחשה.‬ 968 00:54:21,400 --> 00:54:23,400 ‫מידע עובדתי שאין לו עוררין.‬ 969 00:54:23,480 --> 00:54:26,360 ‫לא כל הפטמות באותו גודל.‬ 970 00:54:27,320 --> 00:54:28,760 ‫כן? הנה הנחת יסוד.‬ 971 00:54:28,840 --> 00:54:31,760 ‫הפטמות שלי הן כמו הודו ופקיסטן.‬ 972 00:54:33,000 --> 00:54:34,080 ‫שורת מחץ.‬ 973 00:54:34,760 --> 00:54:38,440 ‫פעם הן היו קרובות יותר‬ ‫אבל עם השנים הן הלכו והתרחקו.‬ 974 00:54:39,040 --> 00:54:40,880 ‫זו בדיחה סבירה. אני רק מאלתר…‬ 975 00:54:40,960 --> 00:54:42,600 ‫דרך אגב, יש פה פקיסטנים הערב?‬ 976 00:54:42,680 --> 00:54:43,680 ‫כן!‬ 977 00:54:43,760 --> 00:54:47,080 ‫תקשיבו, אני אוהב אתכם.‬ ‫אתם תמיד מוזמנים למופע שלי, בסדר?‬ 978 00:54:47,600 --> 00:54:49,400 ‫אל תפרסמו את זה ברשתות החברתיות.‬ 979 00:54:54,760 --> 00:54:57,040 ‫איך קוראים לך, חבר מפקיסטן?‬ ‫-שזאד.‬ 980 00:54:57,120 --> 00:55:00,160 ‫שזאד, אני באמת מאמין‬ ‫שיום אחד המדינות שלנו יהיו חברות.‬ 981 00:55:00,240 --> 00:55:01,800 ‫אני באמת מאמין בזה, בכנות.‬ 982 00:55:04,520 --> 00:55:05,600 ‫לא יודע, אני פשוט…‬ 983 00:55:07,600 --> 00:55:11,000 ‫אנחנו פשוט צריכים למצוא אויב משותף.‬ 984 00:55:14,320 --> 00:55:16,480 ‫בואו נפציץ את המלדיביים יחד.‬ 985 00:55:17,080 --> 00:55:18,080 ‫לעזאזל עם המלדיביים!‬ 986 00:55:18,600 --> 00:55:21,160 ‫חיל הים של שנינו יחד, שזאד.‬ ‫בוא נעשה את זה.‬ 987 00:55:21,240 --> 00:55:23,800 ‫שישים וחמש מהספינות שלנו.‬ ‫שניים מאופנועי הים שלכם.‬ 988 00:55:24,640 --> 00:55:25,680 ‫קדימה.‬ 989 00:55:31,120 --> 00:55:33,480 ‫אפילו שזאד אמר, "שני אופנועי ים, מה?"‬ 990 00:55:36,680 --> 00:55:38,680 ‫הנקודה שאני מנסה‬ ‫להעביר היא, בבדיחה אחרת,‬ 991 00:55:38,760 --> 00:55:40,280 ‫החלק הראשון לא משתנה אף פעם.‬ 992 00:55:40,360 --> 00:55:41,960 ‫תראו, מומבאי. הנה בדיחה אחרת.‬ 993 00:55:42,040 --> 00:55:45,440 ‫מידע עובדתי שאין לו עוררין.‬ ‫לא כל הפטמות…‬ 994 00:55:45,520 --> 00:55:46,880 ‫באותו הגודל!‬ 995 00:55:46,960 --> 00:55:50,600 ‫הנה הנחת יסוד שונה.‬ ‫הפטמות שלי הן כמו הפוליטיקה בהודו.‬ 996 00:55:51,960 --> 00:55:52,800 ‫שורת המחץ.‬ 997 00:55:54,120 --> 00:55:56,560 ‫מאז שאני זוכר את עצמי…‬ 998 00:55:56,640 --> 00:55:58,920 ‫צד ימין הרבה יותר רגיש.‬ 999 00:55:59,720 --> 00:56:01,240 ‫עכשיו… זה…‬ 1000 00:56:07,480 --> 00:56:10,760 ‫קל מאוד להסביר‬ ‫את הבדיחה הזאת לקהל בסטנד-אפ באצטדיון.‬ 1001 00:56:10,840 --> 00:56:13,800 ‫קשה מאוד להסביר אותה‬ ‫למשטרת מומבאי בשמונה בבוקר.‬ 1002 00:56:14,320 --> 00:56:16,160 ‫עוה"ד שלי ואני הצגנו את התיק שלנו‬ 1003 00:56:16,240 --> 00:56:19,040 ‫מול השוטר הזה ממומבאי שנקרא המפקח טפסה.‬ 1004 00:56:20,080 --> 00:56:22,000 ‫כדי למשוך את תשומת ליבנו,‬ ‫הוא אמר, "היי!"‬ 1005 00:56:26,040 --> 00:56:29,640 ‫מיד, כל מולקולה בגוף שלי אמרה, "אבא'לה".‬ 1006 00:56:31,600 --> 00:56:33,880 ‫הוא הסתכל עליי ושאל,‬ ‫"הבדיחות האלה שאתה מספר,‬ 1007 00:56:34,600 --> 00:56:35,680 ‫הן מצחיקות?"‬ 1008 00:56:45,520 --> 00:56:48,720 ‫"המפקח טפסה, הכוונה היא‬ ‫שלא כל הפטמות…" סיפרתי הכול מההתחלה.‬ 1009 00:56:49,240 --> 00:56:52,600 ‫הסתכלתי על עוה"ד שלי‬ ‫שנראית כאילו היא רוצה לפרוש מהמקצוע.‬ 1010 00:56:53,120 --> 00:56:56,160 ‫כי הלקוח שלה צובט‬ ‫את הפטמות שלו בתחנת משטרה.‬ 1011 00:56:56,240 --> 00:56:58,520 ‫אפס תגובה.‬ ‫עכשיו כשבדיחה לא הולכת טוב,‬ 1012 00:56:58,600 --> 00:57:01,600 ‫הדרך להחזיר את הקהל היא לצחוק על עצמך.‬ 1013 00:57:01,680 --> 00:57:03,800 ‫אז אמרתי, "המפקח טפסה, אם אני אצטרך‬ 1014 00:57:03,880 --> 00:57:05,560 ‫"להיכנס לכלא בגלל בדיחות, אדוני,‬ 1015 00:57:05,640 --> 00:57:08,760 ‫"בבקשה, לפחות תן לי‬ ‫חודשיים בשביל לבצע פשע אמיתי."‬ 1016 00:57:10,480 --> 00:57:14,560 ‫וכדי לגדל זקן אמיתי כי אני‬ ‫קטן מדי ויפה מדי בשביל הכלא, אדוני.‬ 1017 00:57:14,640 --> 00:57:16,600 ‫אני אהיה כפוף תוך 15 דקות.‬ 1018 00:57:17,920 --> 00:57:20,360 ‫סוף סוף, האיש צחק.‬ ‫הצלחתי לגרום לו לצחוק.‬ 1019 00:57:20,440 --> 00:57:23,480 ‫הוא אמר, "אתה? אתה תהיה כפוך תוך דקה".‬ 1020 00:57:26,000 --> 00:57:29,440 ‫"רגע, אני אהיה כפוך תוך דקה?‬ ‫או שאהיה כפוף למשך דקה?"‬ 1021 00:57:29,520 --> 00:57:30,800 ‫והוא ענה, "גם וגם".‬ 1022 00:57:33,120 --> 00:57:33,960 ‫"אבל תקשיב…‬ 1023 00:57:34,520 --> 00:57:37,120 ‫"בהודו אין זכויות יוצרים על נושאים.‬ ‫אני אקח ממך הצהרה.‬ 1024 00:57:37,200 --> 00:57:39,560 ‫"ספר לי את כל מה שאמרת עכשיו, במראטהית."‬ 1025 00:57:39,640 --> 00:57:42,080 ‫- מראטהית: השפה הרשמית‬ ‫במדינה מהארשטרה שבהודו -‬ 1026 00:57:42,160 --> 00:57:43,120 ‫אני לא…‬ 1027 00:57:44,480 --> 00:57:45,440 ‫אז אני כזה…‬ 1028 00:57:46,040 --> 00:57:47,800 ‫ה…‬ 1029 00:57:47,880 --> 00:57:49,880 ‫ה…‬ 1030 00:57:50,600 --> 00:57:52,920 ‫אשכי החזה שלי…‬ 1031 00:57:53,520 --> 00:57:57,360 ‫- אשכי החזה שלי… -‬ 1032 00:57:57,440 --> 00:58:00,080 ‫אשכי החזה שלי הם לא אותו דבר.‬ 1033 00:58:00,160 --> 00:58:01,640 ‫- הם לא אותו דבר -‬ 1034 00:58:01,720 --> 00:58:03,480 ‫לא באותו כובד. הוא אמר, "כן".‬ 1035 00:58:03,560 --> 00:58:04,440 ‫- לא באותו כובד -‬ 1036 00:58:04,960 --> 00:58:06,600 ‫מערב מומבאי, מזרח מומבאי…‬ 1037 00:58:06,680 --> 00:58:09,520 ‫- מערב מומבאי,‬ ‫מזרח מומבאי… -‬ 1038 00:58:11,040 --> 00:58:12,680 ‫"קוק סטודיו". טונאק טונאק.‬ 1039 00:58:12,760 --> 00:58:14,840 ‫- מוזיקה פקיסטנית,‬ ‫מוזיקה הודית -‬ 1040 00:58:14,920 --> 00:58:18,120 ‫כמוני… גבר, גבר, גבר…‬ 1041 00:58:18,200 --> 00:58:20,200 ‫אשכים… התפזרו, התפזרו.‬ 1042 00:58:20,280 --> 00:58:21,560 ‫- אשכים… התפזרו, התפזרו -‬ 1043 00:58:22,480 --> 00:58:25,200 ‫הוא אמר, "אתה צריך להופיע עם זה.‬ ‫אפשר להזדהות עם זה מאוד.‬ 1044 00:58:26,880 --> 00:58:28,720 ‫"כן, אדוני, אבל זה לא גלובלי.‬ 1045 00:58:28,800 --> 00:58:31,360 ‫הוא אמר, "אל תהיה טיפש.‬ ‫קומדיה הודית היא לא גלובלית".‬ 1046 00:58:32,920 --> 00:58:34,120 ‫הוא כתב הכול.‬ 1047 00:58:34,840 --> 00:58:35,880 ‫כל מילה.‬ 1048 00:58:36,400 --> 00:58:39,360 ‫הוא אמר, "עכשיו עליי‬ ‫להחרים את הדרכון שלך. תן לי אותו".‬ 1049 00:58:40,080 --> 00:58:41,200 ‫נתתי לו אותו.‬ 1050 00:58:41,720 --> 00:58:44,400 ‫הוא שם אותו‬ ‫במרחק מטר וחצי, בתוך תיקייה.‬ 1051 00:58:45,240 --> 00:58:47,320 ‫מתחת לדף שבו כתובות הבדיחות שלי.‬ 1052 00:58:50,000 --> 00:58:53,840 ‫איבדתי את הדרכון שלי,‬ ‫אלוהים לקח לי את הדרכון שלי.‬ 1053 00:58:54,440 --> 00:58:55,400 ‫התפללתי…‬ 1054 00:58:56,080 --> 00:58:57,520 ‫בתחנת המשטרה ההיא.‬ 1055 00:58:58,040 --> 00:59:00,520 ‫וכשאני צוחק… כשאני נואש, אני צוחק.‬ 1056 00:59:00,600 --> 00:59:02,480 ‫הוא שאל, "משהו מצחיק?"‬ 1057 00:59:03,480 --> 00:59:05,360 ‫אמרתי, "המפקח טפסה,‬ 1058 00:59:05,440 --> 00:59:09,240 ‫"כתבת את הבדיחה שלי מילה במילה בתיק שלך.‬ 1059 00:59:10,880 --> 00:59:11,800 ‫"טכנית…‬ 1060 00:59:18,440 --> 00:59:20,200 ‫"זו הפרת זכויות יוצרים."‬ 1061 00:59:28,680 --> 00:59:30,120 ‫והוא צחק.‬ 1062 00:59:30,680 --> 00:59:32,520 ‫הוא שאל, "תכתוב בדיחה על כל הדבר הזה?"‬ 1063 00:59:32,600 --> 00:59:34,120 ‫עניתי, "אדוני, רק אם תרשה לי".‬ 1064 00:59:35,880 --> 00:59:38,080 ‫"אדוני, אני מבטיח שכשאכתוב את הבדיחה,‬ 1065 00:59:38,160 --> 00:59:40,040 ‫שורת המחץ תהיה עליי.‬ 1066 00:59:40,120 --> 00:59:41,000 ‫"מה איתי?"‬ 1067 00:59:41,080 --> 00:59:44,840 ‫"אדוני, אתה תהיה‬ ‫העובדה שאין עליה עוררין, אני מבטיח."‬ 1068 00:59:46,080 --> 00:59:48,840 ‫"אדוני, בבקשה. אני רק צריך את ה…"‬ 1069 00:59:55,680 --> 00:59:58,600 ‫"אני לעולם לא אשכח את זה. תודה לך."‬ 1070 01:00:01,280 --> 01:00:02,800 ‫"תדאג להוציא אותי טוב."‬ 1071 01:00:09,720 --> 01:00:11,960 ‫"אדוני, אדאג להוציא אותך אגדי."‬ 1072 01:00:31,360 --> 01:00:32,360 ‫"עכשיו לך."‬ 1073 01:00:33,760 --> 01:00:34,800 ‫"אתה מאושר?"‬ 1074 01:00:46,240 --> 01:00:49,080 ‫אני רק רוצה לעשות את זה‬ ‫לפני שנסיים, כי, אתם יודעים…‬ 1075 01:00:49,160 --> 01:00:50,360 ‫אמרו לי שאני חייב.‬ 1076 01:01:27,160 --> 01:01:31,280 ‫החיים‬‫… ‬‫הם אנכיים.‬ 1077 01:03:30,360 --> 01:03:32,360 ‫תרגום כתוביות: סיון שפירא‬ 1078 01:03:33,305 --> 01:04:33,570 Watch Online Movies and Series for FREE www.osdb.link/lm